מסכת זבחים דף לא.
הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה 'נאות שמחה' מודיעין עילית
הלכה פסוקה בשולחן ערוך (סי' ר"י), ששיעור חיוב ברכה אחרונה זה בכזית והאוכל פחות מכזית בין מפת ובין משאר מאכלים – אינו מברך ברכה אחרונה.
כתב המשנה ברורה, שאם אכל חצי כזית משבעת המינים וחצי כזית משאר מינים מצטרפים לחיוב 'בורא נפשות רבות', ואף שעל שבעת המינים מברכים ברכה מעין שלש, אבל כשאין כזית משבעת המינים, אלא בצרוף מין אחר, ברכתם 'בורא נפשות', ששבעת המינים מועילים להשלים ל'בורא נפשות'.
וכן אם אכל פת פחות מכזית, ועוד חצי כזית מדבר שברכתו 'בורא נפשות', מצטרף הפת לברכת 'בורא נפשות'.
אכל חצי כזית עוגה וחצי כזית פרי, וחזר ואכל חצי כזית עוגה
מעתה יש לדון במי שהביאו לפניו עוגה ופירות, וטעם מהעוגה חצי כזית ואח"כ מהפירות חצי כזית, נמצא שנתחייב בברכת 'בורא נפשות', כיון שאכל בסך הכל כזית בצירוף העוגה והפירות, ואחר כך הוסיף לאכול חתיכה מהעוגה והשלים לכזית מהעוגה, האם לאחר שנתחייב 'בורא נפשות' יתחייב ב'על המחיה'? וכיצד יפטר מברכת 'בורא נפשות' שנתחייב בה?
האוכל סנדויץ' עם ירקות
דוגמא נוספת: מי שאוכל סנדויץ' עם ירקות או ביצים, ואוכל חתיכה שיש בה פחות מכזית פת, ובצרוף הירקות השלים לכזית, לפי האמור כבר נתחייב ב'בורא נפשות', וכשממשיך לאכול חתיכה נוספת ומשלים לכזית פת, היאך יפטר מברכת 'בורא נפשות'?
אם ברך 'בורא נפשות' והוסיף לאכול פת ועוגה והשלים לכזית
שאלה נוספת: דנו האחרונים במי שאכל חצי כזית פירות וירקות, והשלים לכזית בפת או עוגה וברך 'בורא נפשות', ולאחר שברך הוסיף לאכול ולהשלים לכזית פת ועוגה, האם יתחייב עתה בברכת המזון ו'על המחיה', ויתברר שברכת 'בורא נפשות' הייתה לבטלה, או שמא מאחר שכבר ברך נסתיימה אכילתו, ומה שאכל עוד פת נחשב התחלה חדשה?
ראיה מהלכות פיגול בקרבן
ובכן הבה ונלמד כיצד פסק ה'אבני נזר' בהלכות ברכות אלו, מדברי הגמרא בזבחים דף לא. לענין פיגול: אדם שחשב בשעת הקרבת הקרבן, לאכול חצי כזית חוץ לזמנו וחצי כזית חוץ למקומו, ונצטרפו לפסול את הקרבן כדין חוץ למקומו שפסול בלי כרת, וחזר וחשב חצי כזית חוץ לזמנו, האם יצטרף החצי האחרון לראשון להיות פיגול, ולחייב כרת לאוכל מקרבן זה, או שמא מאחר שנצטרף החצי הראשון עם השני לפסול, שוב אינו נעשה פיגול?
דעת רבא, שאחר שחשב על עוד חצי כזית חוץ לזמנו "ויקץ כישון הפיגול", כלומר הפגול מתעורר לתחייה, ומצטרף החצי הראשון עם האחרון לעשותו פיגול והחצי שהוא חוץ למקומו בטל. ורב המנונא חולק וסובר שכיון שנצטרף החצי כזית – שוב לא ירד.
נשוב לפת ולעוגה: אומר האבני נזר (או"ח סי' ל"ח) שהדבר תלוי במחלוקת רבא ורב המנונא, שלדעת רבא גם בנדון שלנו יצטרף החצי האחרון עם הראשון, לחייב ברכת המזון 'ועל המחיה', ויפטר מ'בורא נפשות', ולפי רב המנונא ישאר 'בורא נפשות', והלכה כרבא.
ובספר בר אלמוגים למו"ר הגר"א גנחובסקי זצוק"ל סי' ק"מ, הביא דברי האבני נזר וכתב, שכיון שהלכה כרבא – לכן אם עדיין לא ברך 'בורא נפשות' – יברך 'על המחיה' ויפטר מ'בורא נפשות'. עוד צדד דאף רב המנונא מודה לזה, ודין ברכות חלוק מדין פיגול, ויתכן להסביר שלגבי פיגול – מאחר שנפסל ע"י החצי השני, יש הלכה שקרבן פסול – לא נעשה פיגול, לכן סובר רב המנונא שהחצי האחרון לא מצטרף לפגל, אך בברכות אין ה'בורא נפשות' גורם למנוע מחיוב על המחיה.
האם כשברך 'בורא נפשות' נחשב לבטלה
לפי האמור דן הגר"א גנחובסקי, מה הדין כשכבר ברך 'בורא נפשות' ואח"כ שב ואכל והשלים לכזית עוגה, האם נעשית ברכתו לבטלה? ואם אכן מפקיע את ברכתו – מן הראוי לאסור לו לאכול עוד, כדי לא להפוך את ברכתו לבטלה, והביא להגרב"צ פלמן זצ"ל שכתב בזה (ע"י שלמי תודה ברכות עמוד מ"ה), ששאל את הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ויבדלחט"א הגר"ח קנייבסקי שליט"א, והשיבו שאחר שברך נסתלק אכילה ראשונה ואין השניה מצטרפת עמה.