יום רביעי י"ב בחשון תשעח
המוצא בשבת מציאה שהיא מוקצה – האם חייב לטלטלהּ?
יש מן הראשונים שכתב שאיסור מוקצה נדחה מפני מצוה, ולדבריו, לכאורה, המוצא אבידה בשבת שהיא 'מוקצה' – כאשר אין לו אפשרות לשומרהּ במקומה, צריך לטלטלהּ על מנת להשיבה לבעליה. אולם, יש אומרים שאין איסור מוקצה נדחה מפני מצות השבת אבידה, כיון שאין איסור נדחה מפני הפסד ממון. המשנה ברורה אינו מכריע בשאלה זו, ויש מפוסקי זמננו שהכריעו לאיסור; ויש מהם שכתב שאף אם מדובר בכלי שמלאכתו לאיסור – שמותר לטלטלו לצורך שימוש בגופו – אסור לטלטלו לשם השבתו, כיון שקיום מצות השבת אבידה אינו נחשב כשימוש בגוף החפץ. [ביה"ל רסו, יג, ד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 50]
מי שנטל לידו חפץ של 'מוקצה' – האם רשאי להמשיך ולטלטלו?
אדם ששכח על גופו מערב שבת, או שנטל לידו בשגגה, חפץ 'מוקצה' – נחלקו הפוסקים האם מותר להמשיך ולטלטלו עד למקום שבו רוצה להניחו, או שצריך להניחו מידו לאלתר. ויש אומרים, וכן ההכרעה למעשה – שכלי שמלאכתו לאיסור, אשר מותר לטלטלו לצורך שימוש בגופו או במקומו, מותר להוסיף ולטלטלו כשהוא כבר בידו בידו, עד למקום שבו רוצה להניחו; אבל מוקצה מחמת 'חסרון כיס', או מוקצה 'מחמת גופו', אשר אסור לטלטלם כלל, אסור לטלטלם אף כשהם בידו; למעֵט סכין של ברית מילה, שהתירו לטלטלו עד למקום שבו רוצה להניחו, כדי שלא ישתמטו המוהלים מלָמול בשבת. [שו"ע רסו, יב, משנ"ב לה, וביה"ל ד"ה יכול; וראה משנ"ב שלט, יט]
מדוע אין להניח תפילין במנחה בערב שבת?
בערב שבת אין אומרים 'תחנון' בתפילת מנחה, ואף ב'מנחה גדולה'. וכן אין אומרים – מחצות היום ואילך – את סדר 'צידוק הדין' (פסוקים שיש בהם הצדקת דין שמים, ועוד) שנהוג לומר בהלוָיית המת, משום שבימים שאין אומרים תחנון אין אומרים צידוק הדין. וכן האוכל סעודת פת מחצות היום ואילך, אינו אומר לפני ברכת המזון 'על נהרות בבל', אלא 'שיר המעלות', כנהוג בימים שאין אומרים בהם תחנון. וכן הנוהגים על פי הקבלה להניח תפילין בתפילת מנחה, לא יניחו בערב שבת, כי באותה שעה כבר 'מתנוצצת' מעט קדושת השבת. [שו"ע רסז, א, משנ"ב א, וביה"ל ד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 1-3; מחזיק ברכה כה, טז]