מספר הרב שמעון יוסף שטיבל, ערב שב"ק נשא: השבוע זכיתי להיכנס למעון קדשו של מרן שר התורה והיראה שליט"א. עוד לפני שנכנסתי לביתו, כשעמדתי במבוא שבמדרגות ביתו, היה לפניי יהודי לבוש בכובע וחליפה כרגיל, המוכר לי מעירי בני ברק, ששוחח עם הממתינים גם הם להיכנס אל הקודש, ולידו עמדו שניים שנראים כיהודים מערי השדה, בלבוש צבעוני מסודר עם כיפות, כדרכם של אנשים העובדים לפרנסתם.
כאשר התקרבנו לחדרו של רבינו, נכנסו שלושתם והגיעו ונעמדו לפני רבינו, והיהודי שליווה את השניים התחיל לדבר. לפתע אני שומע ממקומי ליד הדלת את קולו של רבינו קורא בתקיפות: "מה גוי עושה כאן?!" ובעוד הם עדיין עומדים ליד רבינו, שוב נשמע קולו של רבינו ברמה: "מה גוי עושה כאן?!".
כשראו זאת בני הבית, קראו להם בעדינות והכניסו אותם לחדר שממול דלת הכניסה. באותה עת הגיע תורי וזכיתי וניגשתי לפני רבינו, ובהתרגשותי, כשראשי מונח בתשובות שרבינו השיב לי, נשכח ממני העניין, וכשסיימתי יצאתי מיד מהבית. אמנם אחר זמן עלו וצפו במוחי שוב הדברים ששמעתי וחוויתי, וסיפרתי זאת לאנשים, וביקשו שאנסה לברר מה היה סוף העניין.
והנה אתמול בלילה, ליל שישי, עמדתי בחצר בית הכנסת הגדול כאן בבני ברק, ופתאום אני רואה מתקרב ועובר לידי אותו יהודי שליווה את השניים. שאלתי אותו: מה היה סוף העניין אחרי שנכנסתם לחדר הצדדי?
אמר לי אותו יהודי: אני מכיר את השניים, הם אב ובן, הם היו בחוץ לארץ והגיעו לארץ. הם היו גויים, והאב עשה גיור בחו"ל שלא כהלכה, והוא אינו יהודי, והבן עשה גיור כהלכה והוא יהודי. האב בטוח שהגיור שלו בסדר, והגיע לרבינו בעניין אחר (נראה לי שאמר שהגיע בעניין הגיור של אשתו, שיש עם כך בעיה). האב לא הבין לשון הקודש, ולא הבין את דברי רבינו, אולם הבן הבין לשון הקודש ונדהם לשמע הדברים. לאחר שנכנסו לחדר הצדדי, יצאתי עימם מביתו של רבינו ואני ממשיך לעמוד עימם בקשר כדי לטפל בעניינם.
(גיליון 'בענינא דיומא' ד' בסיון תשע"ט, סופר בקו 'דרך אמונה')