יצאנו, קבוצה משפחתית, לאירופה, להשתתף שם בחתונה של גיס משותף. הייתה זו שמחה משפחתית מלכדת ומרוממת, וכמו לכל שבת יש מוצאי שבת, השמחה הגיעה לסיומה. חיים ומשה (שמות בדויים), שני גיסים, ארזו את חפציהם כדי לחזור ארצה.
באותם ימים שביתות קשות שיבשו את תהליכי הצ'ק-אין בשדה התעופה המקומי. בעיתונות התפרסמו תמונות של תורים ארוכים ונוסעים נרגנים, כך שחיים שמח מאוד לקבל שיחת טלפון מסוכן הנסיעות שלו שסיפר לו כי הצליח לשדרג אותו בטיסת חזור למחלקת העסקים. הסוכן הסביר לו כי השדרוג הנ"ל מקנה לו אפשרות לקחת מזוודה נוספת במשקל גדול יותר, והפינוק המשמעותי בימי שביתה אלו הוא התור המיוחד, המקוצר והמהיר משמעותית לנוסעי מחלקת העסקים.
חיים הסתובב בימי השבע ברכות האחרונים מאושר ומרומם. בגאווה סיפר לכולנו כי הוא טס ביז'נס בזכות סוכן הנסיעות המהולל שלו, "חברמן גדול" כהגדרתו, והציע למי שחסר לו מקום במזוודתו לשלוח עמו את משקל היתר שלו.
בדרך לשדה התעופה קיבל חיים טלפון מסוכן הנסיעות הממולח שדאג לספר לו מאיזה קושי הוא חילץ אותו, משעות של המתנה כפי ששמע מהנוסעים שטסו השבוע. לצדו ישב גיסו משה, מכונס בעצמו ולחוץ משעות ההמתנה הארוכות המצפות לו. בנוסף ידע כי נאלץ להוסיף ולחרוג מהמשקל שמאפשרת חברת התעופה, ויתכן ויחייבו אותו בסכום נכבד. בצר לו פנה משה בתפילה חרישית לבורא עולם, אמר כמה פרקי תהילים בלב נרגש וביקש: "עשה נא עמדי חסד חינם, בוראי. אתה הרי סוכן הנסיעות שלי. אתה יודע כי אין לי כוח להמתין שעות בתור ואין לי כסף מיותר להוסיף על משקל היתר. בבקשה ממך אבא יקר, תסדר עבורי את העניינים".
משהגיעו לבית הנתיבות, חשכו עיניו של משה מהתור הארוך שהשתרך לו כמעט עד שער הכניסה. לעומתו חיים גיסו המאושר צעד מעדנות לכיוון המסלול המקוצר, מסלול V.I.P של נוסעי מחלקת העסקים היוקרתית. בליבו השמח, סמך על הסוכן החברמן והמוכשר שלו.
בכניסה לתור הוא שם לב כי הנוסע שלפניו צירף אתו נוסע ממחלקת תיירים. משכך הוא הזמין את גיסו משה, ששמח על המציאה כמוצא שלל רב. משהגיע תורו של חיים להניח מזוודותיו בדלפק התברר לו שמזוודותיו עמוסות במשקל יתר, וחברת תעופה זו מקפידה על המשקל הקפדה יתירה. הוא נאלץ לצאת מהתור ולנסות לסדר את מזוודותיו מחדש, להעביר משקל מכאן לשם ולא עלתה בידיו. כך שנאלץ לעבור לתור השני ולהתעכב במשך זמן רב עד הצהריים, עד שמצא יהודים טובים שהואילו לקחת ממנו כמה קילוגרמים במזוודתם.
בינתיים גיסו משה הגיע לדלפק, הניח את מזוודותיו הכבדות, וחיכה ל"מקלחת הצוננים" מהפקיד ובקשת תוספת התשלום על משקל היתר. אך לא, הלה נותן לו במאור פנים כרטיס עליה למטוס כאילו לא היה זה אותו פקיד קשוח שלא ויתר כמה דקות קודם לגיסו חיים, והטרידו בריצות הלוך ושוב עם המשא העודף.
כשסיים חיים את מסע תלאותיו ועלה למטוס יגע ועייף, פגש את גיסו משה נינוח, שמח וטוב לב. לשאלתו כיצד עבר כה בקלות ובמהירות, וללא תוספת תשלום, ענה לו משה: "סוכן הנסיעות שלי סידר לי הכל. מתברר שהסוכן שלי יותר מוצלח מהסוכן המוכשר שלך".
חיים, שכה האמין ביכולותיו של סוכן הנסיעות שלו התפלא: "מי הוא זה הסוכן המוצלח שלך?"
ענה לו משה: "סוכן הנסיעות שלי זה הבורא בעצמו". והוא סיפר: "בדרך לשדה התעופה כששמעתי את התיאורים הקשים, מה מחכה לנו בשדה בעקבות השביתה, חשבתי מי ידאג לי, ובצר לי פניתי לבורא יתברך הכל יכול, והתפללתי כמה פרקי תהילים מנהמת ליבי שידאג לי אישית שהעלייה שלי למטוס תהיה בקלות ובמהירות, למרות השביתה ומשקל היתר. ושים לב איך השי"ת משום מה הכניס בליבך להזמין אותי לתור של ה-V.I.P, ואותו פקיד שכה הציק לך, האיר לי פנים והעביר אותי בקלות ובמהירות. כי סוכן נסיעות שלי מלווה אישית בכל פסיעה עד לחזרה הביתה לשלום".
***
ועוד אודות 'הסוכן הכל יכול' העונה לכל מי שפונה אליו באמת, מספר א', מנהל מוסד:
מכורח עבודתי אני טס רבות לחו"ל. הטיסה קשה עלי מאוד בכלל, ובפרט עקב בעיה רפואית ממנה אני סובל, כך שטיסה במחלקת תיירים בפרט בטיסות ארוכות טווח, קשה עלי מאוד, לכן אני רוכש כרטיסים זולים יחסית במחלקות התיירים – אך כאלו שבתנאים מסוימים ניתן לשדרגם למחלקות יקרות מרווחות יותר בהן הטיסה הרבה יותר קלה ונעימה. תמיד אני פונה ל'סוכן הנסיעות' שלי, מתפלל מעומק ליבי ומבקש ממנו כי ידאג לי שהטיסה הזו תעבור בנעימות ובקלות, ואכן הוא דואג לי בצורה יוצאת מן הכלל!
היה זה ממש לפני תקופה. בני בכורי חתן הבר מצווה היה אמור להניח תפילין (כחודש לפני הבר מצווה). בקהילה שלנו נהוג להניח תפילין פעם ראשונה אצל רב הקהילה, אך כיוון שמדובר בקהילה גדולה ומכובדת יש להירשם ולהזמין תור מבעוד מועד, כשהגבאי המסור מנסה לסדר תור בין הנרשמים הרבים. לשם כך תכננתי את הטיסה שאספיק את האירוע החשוב.
יצאתי מבעוד מועד לשדה התעופה, כשבדרך אני מדבר כהרגלי עם 'סוכן הנסיעות' שלי ומתפלל לאלוקי כי ידאג לי לטיסה נוחה ולשדרוג המיוחל. לפתע ארעה תאונת דרכים קשה, כמה רכבים לפניי. הכביש נחסם לתנועה במשך זמן רב.
— "כל הדרכים בחזקת סכנה, ולכן כשאדם בא מן הדרך נותנין לו שלום", מסביר רבנו ה'זרע שמשון', שכן המזיקים מצויים בחרבה ובמקום ציה ושממה, וכיון שלא הזיקוהו "זה אות אמת שיש לו השלום", כי אין השטן נוגע במקום שיש שלום ואין רשות לכל מזיק להיכנס במקום שיש שלום. ואמנם כעת, עד שיתקיים "בלע המוות לנצח" לא יזכה העולם ליהנות מהשלום האמתי, ורק בפנחס נאמר "הנני נותן לו את בריתי שלום", ולכן אפילו מלאך המוות לא יכול לו (פנחס זה אליהו).
ככל שהפקק התמשך הבנתי שהסיכוי להספיק את הטיסה הולך ואוזל, אבל המשכתי להתפלל כי אספיק את הטיסה ואף הוספתי תפילה כדרכי שאשודרג למחלקה מרווחת יותר.
הגעתי לשדה התעופה, רצתי כל עוד נשמתי, והגעתי לדלפקי אל-על קצת למעלה משעה לפני זמן הטיסה, אך לתדהמתי הכל היה סגור ומסוגר. לא הייתה נפש חיה במקום. הטיסה הבאה הייתה רק למחרת בשעות אחר הצהרים. הודעתי לאשתי שלצערי לא מספיק מחר את הנחת התפילין ונצטרך לדחות זאת למועד מאוחר יותר.
אולם היא, כדרכה של אמא מסורה לבנה, פרצה בבכי ואמרה כי אינה מסוגלת להודיע זאת לחתן הבר מצווה שכה מתרגש ומצפה לקראת המעמד: "אני לא מוותרת, ויחד עם הילדים אנחנו מתיישבים כרגע למסע תפילה חזק שאבא עוד יספיק את הטיסה הנוכחית".
הבנתי היטב לרגשותיה, אך בשונה ממנה, מתוך מחשבה ריאלית כי הפעם באמת איחרתי את הרכבת – מה גם שבאותם ימים שמעתי שיחות חיזוק בנושא קבלת הנהגת הבורא באהבה – קיבלתי זאת באהבה ונעמדתי שם ליד דלפקי אל-על הסגורים ואמרתי בכל לב "מזמור לתודה".
ניסיתי לחשב צעדי מחדש: היכן אני הולך ללון בשעה כזו, ואיך אני מזמין רכב לשאת חזרה את מזוודותיי הכבדות. השעה הייתה אחת עשרה בלילה, שעון ניו יורק. התקשרתי לשרות הלקוחות בתל אביב, שם הפציע הבוקר, וביקשתי כי יעלו אותי לטיסה הבאה. במקביל עדכנתי אותם בסיטואציה בה אני נמצא ובנער הבר מצווה שמחכה לי.
הם ביקשו ממני להמתין והעלו על הקו את גב' סוזן, מנהלת השרות מטעם אל-על בשדה התעופה בקנדי. היא אמרה שכרגע עסוקה היא עם הנוסעים בשערי העלייה למטוס, אך בטוב לב ולפנים משורת הדין ביקשה ממני לחכות ליד הדלפקים הסגורים. לאחר כמה דקות היא הגיעה בליווי איש משירות הביטחון של שדה התעופה, ערכו לי בידוק בטחוני מהיר וליוו אותי למטוס, תוך שהם מעבירים אותי את כל תהליך הבידוק במסלול השמור לאחמי"ם במהירות.
בדרך הם סיפרו כי המטוס עמוס בתפוסה מלאה עד אפס מקום, לכן הם הזדרזו לסגור את הטיסה מוקדם, ואת המקום האחרון והיחיד שנשאר פנוי במטוס אני מקבל – כן, ניחשתם היטב – במחלקת העסקים היוקרתית!…
התרווחתי במושב המרווח, התקשרתי הביתה ויחד אמרנו "מזמור לתודה" על 'סוכן הנסיעות הכל יכול שלי', בעצם סוכן הנסיעות של כולנו, הבורא יתברך הכל יכול, אחד יחיד ומיוחד.
(התחזקות וביטחון במשנת הזרע שמשון)