"ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו"
שח הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: סיפר לי מוהר"ר רבי דוד אויערבאך זצ"ל, אחי מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שפעם הגיע יהודי אחד מגדולי העשירים באנגליה לביקור במעונו של הגה"צ רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר. באותם ימים לפני כשבעים שנה, שכנה ישיבת מיר ב'בתי מילנר', בטרם היתה ישיבה גדולה כל כך כפי שהיא כיום.
האורח נכנס אל היכל הישיבה, והתהלך בה לאורכה ולרחבה, כשכולו מלא התפעלות והתרגשות לנוכח התלמידים היושבים כל כולם ספונים בעולמה של תורה בלבד. עם סיום הביקור באולם הישיבה, ביקש הנגיד להיכנס אל משרדי הישיבה, שם הוציא מארנקו פנקס שיקים מהודר, ושרבט בו על אתר סכום אגדי של חמשת אלפים לירות שטרלינג! טבין ותקילין, שהיה באותם זמנים הון עצום, כדי שבממון זה יוכלו לרכוש בנין גדול רחב ידיים בשביל הישיבה הקדושה.
כשנטל ראש הישיבה הצדיק את הצ'ק לידו, וראה את הסכום העצום הנקוב בו, הודה בפה מלא לנדיב הנכבד. אך אמר שבטרם יקבל ממנו את התרומה, מוכרח הוא לשאול שאלה אחת חשובה ביותר.
"בבקשה!" נענה הגביר ברוב חשיבות.
"אמור נא", שאל הראש ישיבה, "האם הנך שומר שבת? האם נשמרת השבת בכל מפעלי הענק שבבעלותכם?"
"לא!" ענה האיש בנחרצות. "אבי ז"ל היה אכן שומר שבת, אבל אני כבר לא שומר על השבת!"
"אם כך", החמיצו פניו של ראש הישיבה, "מצטער אני מאוד, אבל את התרומה הזו איני יכול לקחת בשום אופן! אי אפשר לבנות ישיבה קדושה, היכל ומשכן לתורה ולשכינה הקדושה, מכסף שחיללו עבורו את השבת!"
הנדיב קם תיכף ממקומו ועזב את המקום בבושת פנים! כשבקושי מלמל ברכת שלום בשפה רפה.
והנה חלפה תקופה קצרה, וביום אחד חוזר אותו עשיר נכבד לביקור נוסף בהיכל הישיבה הקדושה, אך הפעם הצטרפו עמו לביקור גם שני אחיו, שהיו אף הם מאילי ההון של אנגליה. ולאחר שהתקבלו בסבר פנים יפות, וערכו את הסיור המרגש בהיכל הישיבה, התיישבו כולם יחדיו במשרד, שם סיפר העשיר, שבביקורו הקודם בישיבה, לאחר שסירב הרב לקבל ממנו את תרומתו מחמת חילול השבת, סערה רוחו מאוד. וכשחזר לביתו באנגליה עשתונותיו נבוכו, בראותו לאיזה שפל המצב הגיע, שאין רוצים לקבל את תרומותיו לצדקה, מחמת חילול השבת, ולפיכך החליט להטיב את דרכו, ולהתחיל לשמור את השבת בכל לב.
ובהיותו שותף בעסקים עם שני אחיו, הלך ודיבר על לבם הרבה, וסיפר לפניהם על סירובו של הראש ישיבה לקבל תרומה שלמחללי שבת, והפציר בהם מאוד לחזור בתשובה ולהתחיל לשמור את השבת. ואכן נענו לו אחיו, והחלו שלושתם יחדיו בשמירת השבת קודש, וזה כבר תקופה ארוכה שמשמרים את השבת הן בבתיהם והן בעסקיהם.
והנה שבו עתה שוב כדי לתרום לישיבה הקדושה תרומה של כסף כשר, שאין מחללים עליו את השבת! וכך הוציאו שלושת האחים כל אחד מהם את פנקס השיקים מכיסם, וכתבו כל אחד מהם שיק על סך של חמשת אלפים לירות שטרלינג! טבין ותקילין.
וכך נמצא שבזכות ברכת השבת קודש הוכפלה התרומה פי שלושה, שהגיעה עתה לסכום של חמשה עשר אלפים לי"ש, ובאותו סכום אדיר נבנה רוב בנין הישיבה הגדול שבשכונת 'בית ישראל', המתנוסס לתפארה כמבצר התורה הגדול עד היום הזה!
('טיב הקהילה' בראשית תשע"ח)
סיפור על השבת וישיבת מיר
סיפור יפה ומחזק אבל חשוב להדגיש שלא כולם זוכים לראות את הרווח כל כך שקוף. וכן חשוב להדגיש שהשבת כל כך חשובה שגם אם באמת נפסיד עדיין שווה לשמור על השבת הספור יוצר תחושה שבגלל שלא מפסידים אז כדאי לשמור שבת תודה ויישר כוח