"על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" (כא, כז)
'זיכוי הרבים' של ר' ירחמיאל הוא שם דבר, מושג הכולל בחובו מגוון נושאים, קשת רחבה של עניינים כפי שנראה לפנינו.
החל מאמירת שיעורים, שיחות, הרצאת הרצאות, עבור דרך מכירת מוצרי מזון כשרים בתכלית ההידור לחג הפסח שאף בזה זיכוי הרבים ממדרגה ראשונה, או בהבאת מכונות גילוח כשרות לאנשים הרחוקים מתורה ומצוות, וכלה במערכת ענפה של ישיבות בין הזמנים, או הקמת קעמפ לבני הישיבות, והרשימה עוד ארוכה.
הצד השווה שבהן, שבכל הפעילויות הברוכות והמגוונות היה 'זיכוי הרבים'.
'שולחן ערוך' שלם עם סימנים, סעיפים וסעיפים קטנים היה לו לר' ירחמיאל בהלכות 'זיכוי הרבים', כי כשם שאין רגע פנוי ביממה של האיש הישראלי שאין לו התייחסות ב'שולחן ערוך', כך בהלכותיה החמורות של זיכוי הרבים וריבוי כבוד שמים יש לו לר' ירחמיאל סעיפים ותתי סעיפים.
מאחורי המרתונים העצומים של שיחות, דרשות, והרצאות שהתקיימו לעיתים קרובות בעיר מודיעין עילית, עומד אדם אחד. איש עשיה במלוא מובנה, מזכה הרבים באופן הנעלה ביותר, ונחבא אל הכלים הרב אהרון פלד שליט"א, שנטל על עצמו לתפעל את הארגון החשוב לחיזוק לימוד המוסר 'ארחות חיים'. וכך הוא מספר:
'לפני כעשרים שנה לערך הקמנו את הארגון על שם הגאון רבי חיים זליבנסקי זצוק"ל ראש ישיבת 'מאור התלמוד' בעיר רחובות. מני אז הבאנו לעירנו עשרות דרשנים, ראשי ישיבות ומגידים להאדיר ולחזק את לימוד המוסר'.
'אולם מכל המגוון הרחב והעצום של הדרשנים שבאו ונשאו דברים, האחד והיחיד הבולט מכולם היה הרב ירחמיאל קראם'.
'במה זה בה לידי ביטוי'? שאלנוהו.
'הרב קראם אף פעם לא סירב! זהו משהו נדיר בכל קנה מידה. אימתי שביקשתי ממנו לבוא ולשאת דברים, הוא התייצב, מוכן ומזומן עם כל מרץ הנעורים שהיה לו ובשיא כוחותיו, עד שחלה את מחלתו האחרונה ממנה לצערנו לא קם. מעולם הוא לא אמר לי 'אין לי כוח' ותמיד הוא הופיע עם כל הפרישקייט והשמחה'.
'כשאשתו הרבנית שתבדל לחיים נאלצה בשנים האחרונות לסעוד את אמה בשבתות רבות, או אז היה הרב ירחמיאל מתקשר אלי לעיתים מזומנות ומעדכן כי השבת הוא פנוי. הוא לא היה מחכה שיזמינו אותו, אלא היה מזמין את עצמו, וכי קלה בעיניך זיכוי הרבים'?!
'זכיתי וסידרתי לו בשבתות אלו קרוב לשלושים (!) דרשות. החל משעתיים לפני כניסת השבת, וכלה במוצאי השבת בשעה 12.00. בליל השבת הוא היה מדבר עד השעה 12.30 בכמה בתי כנסת. רשמתי לו על דף 'תכנית עבודה' היכן הוא צריך לדבר ובאיזו שעה, וכך הוא היה מסודר ומאורגן'.
'בשבת שכזו הוא לפעמים הלך ארבע פעמים לשכונות 'ברכפלד' ו'חפציבה', כאשר לכל צד יש ללכת כמחצית השעה. עיקר פעילותו בשבתות אלו הייתה לחזק אנשים רבים ככל הניתן, לתורה וליראת שמים. אף בתוך סעודות השבת הזמינוהו לשאת דברים בישיבות במודיעין עילית, והוא לא היה מוותר על שום דרשה'!
'אף כשהיה מגיע למודיעין עילית בימות החול הייתי מסדר לו 'תכנית עבודה' מסודרת, משעה 10.00 בבוקר עד השעה 11.00 בלילה'.
'אומר בגילוי לב', שח הרב פלד, 'לא פספסנו אף לא מוסד אחד במודיעין עילית! בין ליטאי, חסידי או ספרדי.
גם הרב ישראל ליוש שליט"א מארגון 'דרשו' ו'אחינו' מספר: "זכיתי שהרב ירחמיאל התארח בביתי באחת משבתות החיזוק הרבות שערך ב'מודיעין עילית'. באותה השבת הוא דרש לא פחות מעשרים וחמשה דרשות והרצאות. לפני כל תפילה באמצעה ובסופה ב'בית ראשון' וב'בית שני', לפני הסעודות ולאחריהן, דרשה לנשים, ושיעור לילדים, לבחורים מתמודדים, ולבחורי ישיבה מתעלים'.
'הוא דיבר לכל אחד בשפתו שלו. כולם הבינו אותו והוא הבין את כולם. כי הדיבור שיצא מגרונו היה אכפתיות וכנות ורצון עז לחזק את כל מי שרק מוכן לשמוע אותו. ובאותה מידה שהדברים יצאו מן הלב הם אף נכנסו ללבבות'.
'כשנאלץ לשבות בבני ברק בזמנים שאשתו תחי' סעדה את אמה ע"ה, הוא לא ניצל זאת למנוחה. אף שעבר עליו שבוע עמוס וגדוש בפעילות, הוא היה מחזר אחר בתי מדרשות וישיבות בהם יוכל לדרוש ולהלהיב את השומעים לתורה ויראת שמים. ולא, לא בגלל שהוא אהב לדרוש, הוא פשוט ראה בכך את שליחותו בעולם, הוא הכיר את כוחו הגדול, ומיראת בוראו ניצל את כישרונו למען שמו יתברך'.
מוסיף הרב ישראל ליוש: 'יהיו שיאמרו שהוא היה עניו גדול, אחרים יפריזו ויאמרו שהוא בז לכבוד, ואני אומר שהכבוד לא היה אצלו מושג שצריך אפילו לבוז לו, הוא היה מנותק מהמושג הזה מכל וכל. הדבר היחיד שהניא אותו הוא 'כבוד שמים' ו'זיכוי הרבים', ולמענם הוא עשה הכל, גם אם בעיני אחרים היה בכך בזיון, כי עבורו אין בזיון או כבוד כשמדובר ב'כבוד שמים'.
הרב אבנר רפאלי שליט"א מספר כי שאלו פעם, 'תגיד לי ר' ירחמיאל, למה רק אותך הזמינו לתת דרשה, ואילו אותי אף אחד לא הזמין לתת דרשה'?
ענה לו ר' ירחמיאל: 'אני קיבלתי על עצמי בשעת נעילה להוסיף עוד דרשה בליל שבת, ניגשתי לגבאים וביקשתי רשות לדבר דרשה מידי ליל שבת בשבתו, ומאז אני עומד ומדבר'…
הספק של שבת אחת
סיפר המחנך הרב סנדר פרייזלר שליט"א: 'הרב ירחמיאל לימד אותי פרק בהלכות 'זיכוי הרבים".
וכך היה המעשה:
'לפני שנים רבות התגוררתי בישוב החרדי 'חזון יחזקאל', הנקרא כך על שם מרן רבי יחזקאל אברמסקי זללה"ה. מלבד המשפחות המתגוררות בישוב, היה שם 'כפר נוער' שהכיל מוסדות לתפארה: 'ישיבה קטנה' ו'מתיבתא'. בראש המוסדות עמד הרב ירחמיאל קראם כמנהל המתיבתא וראש הישיבה קטנה בין השנים תש"מ – תשמ"ט'.
'מידי יום נסעתי לישיבת 'קריית מלאכי' ללמוד בסדר א' עם בחורים מקשיבים, וכך הכרתי בישיבה את מנהלה המסור הלא הוא ר' חיים אהרון יוספי הי"ו שמשקיע את כל מרצו כבר שנים רבות למען שגשוגה ופריחתה של הישיבה'.
'באחת משיחותנו נסובה השיחה אודות הרב ירחמיאל קראם שעושה נפשות ומרביץ תורה לאלפים ללא לאות וללא עייפות. בקשתי מר' חיים אהרון שהיה ידיד נפש של הרב קראם, שיקשר בינינו משום שחשקה נפשי אף אני בהרבצת תורה לעם שבשדות, ורצוני ללמוד את המלאכה שאינה אלא 'חכמה".
'ר' חיים אהרון, איש של עשיה ויוזמה, ארגן מיד לרב ירחמיאל שבת של הרצאות בעיר טבריה, והרב ירחמיאל כמובן שלא סירב לחזק יהודים באשר הם. כך יצא שאני הצטרפתי לשבות עם הרב ירחמיאל בטבריה כשאני בא ללמוד על מנת ללמד'.
'מה אומר ומה אדבר, כל מה שידעתי על זיכוי הרבים היה מעט שבמעט ממה שראיתי באותה שבת. מלבד זאת שמבחינה גשמית היה לנו את המינימום, אמנם את סעודות השבת אכלנו אצל הרב דוד דרלי הי"ו מגדולי העסקנים בטבריה החרדית, אך השינה הייתה במקום אחר על מזרונים בלבד. ר' ירחמיאל אפילו לא שת ליבו לכך, כל כולו היה חדור מטרה ומלא מוטיבציה למצות את השבת עם מספר רב ביותר של הרצאות דרשות ושיחות'.
מאלפי זהב וכסף
'כל המבט שלי על 'זיכוי הרבים' התהפך מאותה שבת', ממשיך ומספר הרב פרייזלר, 'אני הייתי רגיל לומר הרצאות רק לקבוצות של חמישים איש ומעלה… וגם זאת, רק עם סאונד מעולה וכל התנאים הטכניים האמורים לשפר את הרגשת המרצה. אך מה שראיתי במו עיני היה מדהים בכל קנה מידה: ללא תנאים, בלי כללים, כמעט בלי אנשים… איפה שרק רוצים לשמוע, הולכים – רצים להשמיע'.
'בית הכנסת עם עשרה אנשים, הרי זה מתכון משובח לאמירת דרשה'…
כי הכל כשר בדרך להרבות כבוד שמים.
'באותה שבת דיבר הרב ירחמיאל כעשרים דרשות. לפני התפילה, באמצעה, ולאחריה, בבית כנסת זה, ובבית מדרש הסמוך לו, עונג שבת אצל משפחת פלוני, והרצאה לנשים באולם אלמוני וכו' וכו' סחרור של דרשות ללא הפסקה. מדבר ומחזק גם אם הגיעו רק שלושה אנשים, כי אין ערוך לחיזוקו של אדם אחד, קל וחומר בשלושה אנשים'.
'הפינוק היה ממנו והלאה, אינני יודע אם אצליח לחקות אותו במרץ הבלתי נדלה שהיה לו, אבל קיבלתי פרספקטיבה נכונה על 'זיכוי הרבים' ועל ריבוי כבוד שמים. הלימוד שלמדתי לעצמי משבת זו היה עצום ויקר מפז, ראיתי באופן מוחשי כיצד מזכים את הרבים בעוצמה, בחשק, למעט ולרב, כי עיקר העיקרים הוא התועלת של השומעים ולא של המרצה'…
הרב יוסף חיים ברכץ, מפעילי הארגון החשוב 'אחינו' סיפר אנקדוטה מעניינת בנושא זה.
היה זה לפני כחמש עשרה שנה, כשארגון 'אחינו' הקים עשרות מדרשיות לבעלי תשובה ברחבי הארץ, באופן טבעי ר' ירחמיאל היה הרוח החיה במדרשיות אלו, הוא היה נוסע ממקום למקום מתעניין, מייעץ, מרצה ומחזק.
באחד הימים בהם הוא היה אמור לעבור ממדרשיה למדרשיה הצטרפתי אתו לסבב מדרשיות. כמדומני שעברנו באותו יום בשבע עשרה (!) מדרשיות, החל מאשקלון שבדרום ועד מעלות שבצפון. ובכל מדרשיה ר' ירחמיאל מרצה הרצאה אחרת.
בשעת אחר הצהריים שח ר' ירחמיאל באוזניי כי עדיין לא בא אוכל לפיו משעות הבוקר המוקדמות. יחדיו חיפשנו חנות פלאפל בהכשר מהודר. לאחר שנמצאה חנות כזאת אמרתי לו: 'אולי כבוד הרב ימתין ברכב ואני אצא לקנות את הפלאפל… הלא זו בושה שכבוד הרב ייצא לקנות פלאפל'…
'מה'??? נזדעק ר' ירחמיאל, 'זו בושה יותר גדולה שאתה צריך לקנות לי פלאפל'!
'כשעושים מעשים לכבודו של ה' יתברך אין שום חשבון של כבוד! אני כאן עבד של הקב"ה ואיני צריך להתבייש מאיש'. סיים ר' ירחמיאל.
כך, בהחלטיות שאין שני לה, דחה את סממני הכבוד מכל וכל.
'כי עבד ה' – הוא לבד חפשי'. (רבי יהודה הלוי).
(מתוך הספר העומד לצאת לאור – 'קווים לדמותו של גדול מזכי הרבים – הרב ירחמיאל קראם'.)