"בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ" (במדבר י"ד י"א)
ואכן ההרגשות הרוחניות של רבינו היו מופלאות ושמימיות, הנה, סיפר הרה"ג רבי יעקב שאול לייזער שליט"א, לפני כל שידוך במשפחתנו, התייעצנו כמובן עם רבינו, באחד השידוכים אמר לו אבי שתאריך החתונה נקבע לתאריך מסוים, רבינו ביקש שנדחה את תאריך החתונה לעוד חודש, משום שכך ליבו אומר לו, "ואם המחותן שלכם לא ירצה לדחות את החתונה, תגידו לו שזאת בקשה שלי", אמר רבינו.
דחינו את החתונה בחודש והנה כשהגיע התאריך הראשוני לעריכת הנישואין, נאלצנו לשבת בו "שבעה" ורבינו הציל אותנו מעוגמת נפש מרובה.
כעי"ז סיפר הרה"ח רבי שמחה קרקובסקי שליט"א: אצל אדם אחד נמצא חיידק מסוכן בתוך הגוף רח"ל, ולאחר בדיקות של רופאים התגלה שיש לו קריש בתוך השסתום של הלב, קריש כזה יכול להתנתק באחת ולעלות לראש רח"ל, ואז מצבו של האדם בסכנת חיים, כל הרופאים היו בדעה אחת שחייבים לנתח, טובי המומחים היו אף הם בדעה אחידה שיש צורך דחוף לנתח, וכ"ק מרן אדמו"ר הברכת משה מלעלוב זיע"א שלח לשאול את הרב וואזנר על כך.
לתדהמת הרופאים הורה רבינו שלא לנתח, מנהל המחלקה פרופסור סיבני ששמע את ההוראה, ניסה להסביר לרבינו שהקריש עלול להתנתק בכל רגע, ומשום כך נשקפת סכנה לחייו, רבינו ששמע את חומרת העניין שאל אם יש תרופה מסוימת של חומר כלשהו הממיס, כדי שהקריש יימס מאליו, הרופא טען שיתכן שהקריש הוא החיידק שיש לו בעצמות, ואם הוא יימס בגוף, יש חשש שהוא יתפשט בכל הגוף וזו תהיה סכנה למטופל.
רבינו ששמע את העניין טען שאולי זה היה קודם אבל כרגע זה לא כך, באותו יום נתקף המטופל בכאבים חזקים בחזה, הרופאים חששו שהוא נתקף בהתקף לב, ולכן המתינו שלושה ימים עד למועד הניתוח, היה זה ביום שלישי, וביום ראשון ערכו בדיקה נוספת לקראת הניתוח, ואז הוכו בתדהמה נוכח הפלא הגדול והנס שהתרחש למול עיניהם, הקריש נעלם כלא היה, הרופאים שחששו לבריאותו בדקו בדיקה מקיפה בכל גופו של המטופל אך הקריש לא נמצא בכל הגוף.
"סיפרתי את זה לרבי ה"ברכת משה" זיע"א. מספר רבי שמחה- "והרבי שאל אותי אם סיפרתי את זה להרב וואזנר בעצמו, ואכן מיד התקשרתי אליו והוא במתק שפתיו התבטא ואמר "ליבי אמר לי כך להורות"…