השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
חולה שאין בו סכנה, האם מותר לומר לעבד שיעשה עבורו מלאכה בשבת?
האם מותר לאדון להניח לעבד לעשות מלאכה מדעת עצמו? ובאיזה סוג של 'חותם' מותר לעבד לצאת בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ד סעיף א' (בחלקו השני) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
סימן זה עוסק בעניין שמירת שבת בעבד, האם עבד מצווה על שמירת השבת? האם מותר לאדון לצוות לעבד שיעשה עבורו מלאכה בשבת? והאם מותר לסתם יהודי שהעבד לא שייך לו, לצוות לעבד של חברו שיעשה מלאכה בשבת?
ישנם ג' סוגי עבדים, כתוב בתורה 'למען ינוח עבדך ואמתך', וכתוב 'וינפש בן אמתך והגר', למה צריך ב' פסוקים? דרשו חז"ל שישנם ג' סוגי עבדים, יש עבד שהוא גוי שנמכר ליהודי, ומל, וטבל, וקיבל על עצמו את כל המצוות שעבדים חייבים בהם, דהיינו, כל המצוות שאשה חייבת בהם, ובכללם שמירת שבת, ואומרת התורה, לא רק שהעבד שלך חייב בשמירת השבת, אלא גם האדון חייב להשגיח על העבד שלא יחלל את השבת, ויש סוג נוסף של עבד, והוא, שלא מל ולא טבל ולא קיבל עליו את המצוות שעבדים חייבים בהם, אלא קיבל על עצמו רק ז' מצוות ב"ח, וזה לא כולל שמירת שבת, ועליו נאמר 'וינפש בן אמת והגר', שאסור לאדון לצוות על העבד שיעשה עבורו מלאכה בשבת, ואסור גם ליהודי אחר לצוות עליו לעשות מלאכה, אבל כאשר עושה העבד במלאכת בעה"ב, אז גם אם בעה"ב לא ציווה אותו שיעשה מלאכה, מסתמא עשה זאת העבד על דעת בעה"ב, והדבר אסור מהתורה, וחייב בעה"ב למחות בו שלא יעשה.
אם עושה העבד מלאכת רבו שלא מדעתו, וניכר שלא עושה זאת על דעת רבו, א"צ להפריש אותו ואפילו קיבל ע"ע ז' מצוות ב"ח.
גם מה שלמדנו שעבד שקיבל ע"ע ז' מצוות ב"ח, אסור לכל יהודי לצוות לו שיעשה מלאכה בשבת לצורך יהודי, זה הכל כאשר מדובר שהישראל מצווה אותו לעשות מלאכה, אבל אם אותו גוי מיוזמתו עושה מלאכה עבור ישראל ללא ציווי של הישראל, אין בזה בעיה מדאורייתא, אלא רק מדרבנן, דאמירה לעכו"ם שבות.
י"א שעבד שלא קיבל עליו גם ז' מצוות ב"ח, הוא כגוי גמור, ואסור לאדון לצוות לו שיעשה מלאכה, ואסור לו גם להניח לו שיעשה מלאכה, אבל אדם אחר, מותר לו מדאורייתא לומר לגוי שיעשה מלאכה, אבל מדרבנן, לא, משום שאמירה לעכו"ם שבות, ולפי"ז צרכי חולה שאין בו סכנה, וצרכי מת ביו"ט ראשון, מותר לומר לו לעשותו, שהרי מדאורייתא אין בעיה מצד אמירה לעכו"ם אין בעיה כי מדובר בחולה שאין בו סכנה או צרכי מת, ומדאורייתא ג"כ אין בעיה כי מותר ליהודי לומר לעבד של מישהו אחר שלא קיבל עליו שום מצווה מהמצוות, שיעשה מלאכה בשבת.
הרמ"א אומר, שיש ב' תנאים להתיר לעבד לצאת עם חותם בשבת, כאשר החותם עשוי 'טיט' ותלוי בצווארו, שבזה אין חשש שיוליך אותו העבד ד' אמות ברה"ר, שהעבד לא ירצה להסיר מעליו את החותם כי זה נראה כמורד ברבו, ואפילו יפסק החותם מאליו וייפול לרה"ר וישבר, העבד לא ירצה להתעסק עם חותם מטיט שלא שווה הרבה, וכן לא ירצה לקחתו ביד כי אימת רבו עליו דנראה כמורד ברבו, כל הבעיה היא בחותם העשוי 'מתכת' או כשתלוי בכסותו, שאז חוששים שייפסק וייפול, והעבד לא ירצה ללכת כך ברה"ר כשניכר שאין עליו חותם, וממילא יקפל את הטלית כדי שלא ייראה שאין עליה חותם, ויוליך את הטלית ברה"ר.