השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
הקיף במחיצות ולבסוף בנה, באיזה אופן מועיל שיבנה מחיצות חדשות על גבי הישנות? • כיצד יתכן שמותר לטלטל במקום המוקף במחיצות פסולות? • ומדוע זרעים מבטלים מקום מלהיקרא מקוום של דיורים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ח סעיף ח' – סעיף ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מקום יותר מבית סאתיים שהוקף במחיצות, ואחרי שהוקף במחיצות נבנו בתוכו בתים, המחיצות פסולות, כיוון שצריך קודם כל שיבנו בתים, ואח"כ יגדרו את המקום במחיצות.
אדם שבנה מחיצות חדשות ע"ג המחיצות הישנות הפסולות, ובנה אותם לאחר הדיורים, המחיצות החדשות אינם מתירות בטלטול, כיוון שאין בהם שום תועלת, שהרי המקום כבר גדור, אא"כ המחיצות הישנות הפסולות נבלעו באדמה, ועכשיו המקום גדור ומוקף ע"י המחיצות החדשות, והמחיצות החדשות נבנו לאחר הדיורים, שאז הם מתירות את המקום בטלטול.
מביא השו"ע אופן, שאפילו שיש במקום מחיצות פסולות, בכ"ז המחיצות החדשות מתירות אותו בטלטול, והוא, באופן שיש תל, דהיינו, עפר שמתנשא לגובה ומתפרס על שטח של יותר מסאתיים, המקום הזה מוגדר כמוקף במחיצות, ומחיצה אינה חייבת להיות לגובה אלא גם מחיצה שהיא לעומק היא מחיצה, וממילא, תל עפר שמתנשא לגובה של י' טפחים, ומתפרס ע"פ שטח של יותר מסאתיים, הוא קרפף, והוא מוקף במחיצות, והמחיצות שלו הם העומק שלו, דהיינו, הגובה שמתנשא כלפי מעלה הוא המחיצה, והוא מוגדר כקרפף שאין בו דיורים שמוקף במחיצות, והוא אסור בטלטול, ואם אח"כ בנה ע"ג אותו תל מחיצות לגובה בגובה י' טפחים, אותם מחיצות מתירות בטלטול, ואע"פ שהמקום כבר היה מוקף במחיצות, כיוון שהיקף זה היה במחיצות לעומק ולא לגובה, כעת הוא מוקף במחיצות חדשות שהם לגובה, והוא דר באוויר המחיצות החדשות, והם כשרת שהרי נבנו לאחר הדיורים, ולכן אותו מקום מותר בטלטול.
כוונת השו"ע במה שאמר 'ועשה מחיצה אפילו על שפתו לדירה', מבאר המ"ב, שלא תאמר כמו שלמדנו לעיל, שהמרחק בין המחיצה החדשה צריך להיות לפחות ג' טפחים, קמ"ל שלא, אלא אפילו אם זה על שפתו ממש, זה מועיל, כי המחיצות הקודמות היו לעומק, ועכשיו המחיצות החדשות הם לגובה, והם מועילות להתיר, ומוסיף המ"ב, שא"צ לבנות מחיצה מכל ארבעת הכיוונים, אלא מספיק אפילו מכיוון אחד בלבד אם המחיצה היא יותר מי' אמות.
מקום שיש בו דיורים והוא מוקף במחיצות, ואח"כ נטע בו אילנות, אין האילנות מבטלים את הדיורים, כיוון שאילנות ודיורים הם דברים שמשתלבים יחד, ואדרבה, אנשים נוהגים ליטוע אילנות בסביבת מגוריהם כדי להנות מהצל שלהם, ואפילו שאינם נטועים שורות שורות, משא"כ אם זרעו זרעים באותו מקום, הזרעים מבטלים את הדיורים, והמקום מקבל דין של קרפף, דהיינו, מקום שמוקף ואין בו דיורים, ובזה יש חילוק, שאם רובו של המקום זרוע, אע"פ שהזרעים עצמם הם בשטח של פחות מיותר מבית סאתיים, כל המקום נאסר בטלטול, ואע"פ ששטח של בית סאתיים בלבד, לא צריך היקף דיורים, אבל מכיוון שכל המקום בכללותו יש בו יותר מבית סאתיים, ורובו של המקום זרוע, כל השטח מתבטל אל מקום הזרעים, וכל השטח מוגדר כזרוע ונאסר בטלטול, אבל אם החלק הנזרע הוא מיעוט, אז כדי לאסור את כל מקום הדיורים, צריך שיהיה בו יותר מבית סאתיים, אבל אם אין בו יותר מבית סאתיים, לא רק שהוא לא אוסר את המקום, אלא גם הוא עצמו מותר בטלטול.