השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לערבב בכף את המאכל הנמצא בסיר שע"ג האש?
קדירה המבושלת כל צרכה ואינה על האש, מותר להוציא ממנה אוכל ע"י כף? • באיזה אופן מותר להניח מאכל ע"ג מיחם רותח? • ומדוע אסור להגיס ביורה עם סממני צבע כדי לצבוע את הצמר אע"פ שאין בזה משום בישול? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ח סעיף י"ז - סעיף י"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור לקחת דבר שיש בו משום בישול והוא דבר שלא נתבשל כל צרכו ולהניח אותו ע"ג מיחם רותח, ואפילו שכוונתו להניחו לשעה קלה כדי להפיג צינתו של אותו מאכל, בכ"ז אסור, כיוון שחוששים שמא ישכח וישאיר אותו שם והמיחם הרותח יחמם ויבשל את המאכל, ואם המיחם לא חם ברמה כזאת שהוא יכול להביא את המאכל שעל גביו לידי בישול, מותר, כיוון שאפילו אם ישכח את המאכל ע"ג המיחם, המאכל לא יתבשל.
כשם שאסור לבשל בשבת, אסור גם להגיס את המאכל, דהיינו, מאכל שלא נתבשל כל צרכו, אסור לקחת כף ולערב את המאכל שבתוך הקדירה, כיוון שהגסה היא מסייעת לבישול והיא חלק מפעולת הבישול, וכשם שבישול אסור מדאורייתא, כך הגסה אסורה מדאורייתא כל עוד שהמאכל לא נתבשל כל צרכו, וכמו כן אסור מדרבנן להוציא בעזרת כף מתוך הקדירה, כי גם הוצאת המאכל מתוך הקדירה ע"י כף, היא כעין הגסה, וצ"ב במה שנקט השו"ע 'אילפס וקדירה שהעבירן מרותחין ע"ג האור', דהיינו בעודם חמים, שאסור להגיס בהם ולהוציא מהם בכף, מדוע השו"ע נקט שסילקם מע"ג האש? מבאר המ"ב שהשו"ע מחדש בזה, שאע"פ שהמאכל כעת לא נמצא על האש, כיוון שהמאכל לא נתבשל כל צרכו, אסור להגיס ולהוציא ממנה בכף.
כאשר הקדירה עומדת ע"ג האש, גם אם היא נתבשלה כל צרכה, יש בה עדיין איסור, אם כי המ"ב מביא בזה מחלוקת ויש מי שמתיר להוציא ממנה בכף.
אם הקדירה נתבשלה כל צרכה מותר אפילו להגיס בה, כי אין בישול אחר בישול, וצמר שהכניסו ליורה עם סממנים כדי שיקלוט הצמר את הצבע, גם אם קלט הצבע ולעניין בישול אין איסור, אבל אסור להגיס בו משום צובע, שכך היא מלאכת הצביעה.
להלכה אומר הרמ"א, שהגסה ממש בנתבשלה כל צרכה ואינה על האש הרוצה להחמיר יחמיר, אבל בקדירה שמבושלת כל צרכה ואינה על האש, מותר להוציא ממנה בכף, אבל אם לא נתבשלה כל צרכה, גם אם היא לא על האש אסור להוציא בכף,