היום נלמד: 'תענית חלום'
יום שלישי כ"ז באייר תשע"ז
מדוע מותר להתענות 'תענית חלום' בשבת?
חכמינו ז"ל אמרו: "יפה תענית לחלום כאש לנעורת", שהיא פסולת הפשתן הנשרפת באִבחה אחת; כלומר, אם חלם חלום רע שיש בו ממש לרמז על רעה העתידה לבוא, התענית מבטלת את הגזֵרה. ודווקא כשמתענה באותו היום שחלם, ולכן יש להתענות אפילו בערב שבת ובשבת; וזוהי התענית היחידה המותרת בשבת. ואין התענית מועילה אלא כשמתלווה אליה התשובה, כי התענית מועילה כקרבן לחטא, וכשם שהקרבן אינו מועיל בלא תשובה, כפי שנאמר: "זבח רשעים תועבה", כך גם התענית. [שו"ע רכ, ב, ומשנ"ב ו]
אילו חלומות אינם טעונים 'תענית חלום'?
תענית חלום רשות היא ולא חובה; ומעוברות ומניקות לא יתענו, רק 'יפדו' את התענית בכסף לצדקה. ומי שחלם בעניָן שהרהר בו ביום, או שמִלא כרסו באכילה ושתייה לפני השינה, או ילד שחלם - כתבו הפוסקים שאין בחלומו ממש ואין צורך להתענות. וכן אדם הנתון בצער גדול, אין בחלומו הָרַע ממש, כיון שהוא נגרם מחמת הצער. והחזון איש הורה שבזמננו אין להתענות כלל על חלומות, והעיד על עצמו שכך מנהגו; והורה לומר את התפילה להטבת חלום הנאמרת בשעת ברכת כהנים. [משנ"ב רכ, ה ו־ו, ושעה"צ א; ביאורים ומוספים דרשו, 2-3]
האם מברכים ברכת ההודאה על ירידת הגשם הראשון בכל שנה?
כשרואה אדם את הגשם הראשון לאחר תקופת בצורת ומחסור בגשמים, צריך לברך ברכת ההודאה, וראה תקציר למחר בנוגע לתוכן הברכה ותנאיה. ויש אומרים שבמקום יבש מאד, אשר אף כשהגשם בא בזמנו הוא גורם שמחה לכולם, צריך לברך על הגשם הראשון גם כשלא היתה בצורת קודם לכן, אך ללא 'שֵׁם ומלכות'. ויש אומרים שגם בזמננו צריך לברך על הגשם הראשון; ויש שמסופק אם בזמננו, שניתן לייבא מים ממדינה אחרת, צריך לברך. [שו"ע רכא, א, משנ"ב א-ב, וביה"ל ד"ה אם; ביאורים ומוספים דרשו, 1; וראה שו"ע שם, א, בנוגע לכמוּת הגשם]