הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד – מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
חלקו רבי אליעזר וחכמים על כוורת דבורים, אם נחשבת מחובר כמו קרקע או לא.
רבי אליעזר דורש מפסוק, שנאמר על יהונתן בן שאול המלך, שטבל מטהו ביערת הדבש, הרי שהמקרא משוה את הדבש ליער, והתולש דבש בשבת חייב חטאת כדין קוצר, וחכמים סברו שאינה כקרקע, אבל אסור לרדות ממנה דבש בשבת מדרבנן, שנראה כתולש, וכן פסקו הרמב"ם (פכ"א מהל' שבת ה') והשו"ע (סי' שכ"א סי"ג), ולא נתבאר בגמ' כיצד פירשו חכמים את הפסוק.
הנה רש"י בשמואל א' פי"ד פי' יערת הדבש שתרגום קני סוף יערא, ויערת הדבש זהו קני סוכר שיש בהם מתיקות, וע"ז נאמר בשיר השירים אכלתי יערי עם דבשי שזהו קני סוכר.
במבט ראשון, יש להתפלא שרש"י מפרש אחרת מהמבואר בסוגיא, שמדובר בדבש דבורים.
אך מצאנו ל'פרי מגדים' (סוף סימן תע"ג), שהמתיק את הסוגיא יותר מדבש, וביאר שרבי אליעזר פי' את הפסוק בדבש דבורים, לפיכך דרש, שדבש בכוורת דינו כקרקע, אכן חכמים פירשו את הפסוק בקני סוכר, ורש"י בשמואל פי' ע"פ ההלכה שנפסק כמו חכמים. והכל מיושב גם הטעם של חכמים וגם ביאור הפסוק.
דין מאכל שטיבולו במשקה
כאשר אוכל דבש בידיו – נחלקו הפוסקים אם צריך נטילת ידיים משום דבר שטיבולו במשקה, ודבש דבורים הוא אחד משבעה משקים, לשיטות שהאוכל דבש בידיו – צריך נטילת ידים משום דבר שטיבולו במשקה, ודבש דבורים הוא אחד משבעה משקים, לשיטות שהאוכל דבש צריך נטילה – יובן למה יהונתן טבל את מטהו והכניס דבש לפיו ולא לקח בידיו, כיוון שאם יקח בידיו יתחייב נטילה, לכן טבל את מטהו.
אך כל זה כאמור, לפי שיטת רבי אליעזר שפירש את הדבש של יהונתן בדבש דבורים. אך לפי חכמים שפירשו בקני סוכר כבר ביאר המשנה ברורה (סי' קנ"ח סקי"ד) שמרקחת המטוגנת בסוכר – אין צריכה נטילה, שדין סוכר כדין מי פירות, שאינם משבעה משקים וא"צ נטילה, וכל זה נראה בכוונת הפמ"ג סוף סי' תע"ג ועי"ש היטב.
עתה נבאר ההלכות היוצאות למעשה:
א. רדיית דבש בשבת
הרודה דבש בשבת – אינו חייב חטאת, אבל אסור מדרבנן, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע.
ב. נטילת ידיים למאכל הטבול בדבש
האוכל מאכל הטבול בדבש דבורים – צריך לנטילת ידיים. בטנים ושקדים המצופים בדבש קרוש – א"צ נטילה, שכשהדבש קרוש נחשב אוכל, משנ"ב (סי' קנ"ח סקי"ד).
ג. האוכל דבש אם צריך נטילה
האוכל דבש באצבעו- שיטת הט"ז שצריך נטילה, והמג"א חולק, והמשנ"ב סי' קנ"ח בשעה"צ ס"ק ל"ג צדד להקל שאינו צריך נטילה.
ד. מאכל הטבול בסוכר א"צ נטילה
האוכל מרקחת בסוכר – א"צ נטילה, כיון שדינו כמו פירות ולא כמשקה.