תיק של ספר תורה האם מותר להצילו בשבת מתוך השריפה?

ו' כסלו תשע"ט- סימן של"ד- סעיף ט"ו- סעיף כ"א
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הדין באופן שפרצה שריפה ויש במקום תיק עם ספרי קודש ובתוכו מעות? מה נפסק לעניין הצלת ארנק שיש בתוכו ספר קודש?האם מותר לומר לגוי להציל כתבי הקודש מהשריפה באופן שיעבירם דרך רה"ר?ולעניין ההיתר להצילם מפני הדליקה, האם דווקא מהדליקה מותר להצילם או אפילו מכל דבר אחר מאיים לאבדם?ומדוע אסור לחתוך את הנייר החלק הנשאר בסוף הספר אפילו שרוצה לכתוב עליו דברי תורה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ד סעיף ט"ו – סעיף כ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כהמשך למה שלמדנו שמותר להציל כתבי הקודש מפני הדליקה, מבואר בסעיף ט"ו, שגם את התיק של ספרי הקודש מותר להציל בשבת מפני הדליקה עם ספרי הקודש שבתוכו, ואפילו שיש בתוך התיק מעות, מותר להציל את ספרי הקודש ואת התיק שהוא בתוכם ואת המעות שבתוך התיק, ובמ"ב הקשה, הרי מבואר לעיל בסעיף ב', שיש מי שאומר, שבכל מקרה מותר לטלטל מעות כדי למנוע את ההפסד של המעות, כמו שהתירו בשבת למי שבא בדרך והחשיך לו, שהתירו לו לעבור על איסור קל כדי שלא יעבור על איסור חמור, כך התירו חז"ל לטלטל מעות אע"פ שהם מוקצה כדי למנוע שלא יעבור על איסור חמור של כיבוי בשבת, א"כ מה התחדש בסעיף ט"ו, הרי לא רק שמותר לטלטל את המעות כאשר הם נמצאים בתיק של ספרי הקודש, אלא מותר לטלטל את המעות כמו שהם? ומבאר המ"ב שנתחדש כאן, שלא רק שמותר לטלטל את הכיס שבתוכו המעות ואין בזה איסור מוקצה, אלא מותר גם להוציא את התיק עם המעות וספרי הקודש לחצר אחרת שאינה מעורבת, ואין בזה איסור של הוצאה, וטעם ההיתר בזה שלא הצריכו אותו לנער את המעות מהתיק, שמא עד שיעשה זאת, תיפול הדליקה על ספרי הקודש, ונבוא למצב של ביזיון ספרי הקודש שנשרפים בדליקה.

כאשר ספר קודש מונח בתוך ארנק של כסף, מותר לקחת את הארנק עם ספר הקודש שנמצא בתוכו, ולפנות אותו לחצר אחרת שאינה מעורבת, ויש מי שאומר, שדווקא אם הניחם שם מער"ש אז הדבר מותר, ומביא המ"ב בשם הט"ז והמג"א, שאין כאן מחלוקת, וכ"ע לא פליגי שאם הספר קודש מונח בתוך אותו ארנק ופרצה דליקה, מותר לו ליטול את הארנק עם המעות וספרי הקודש ולהוציא אותם לחצר אחרת שאינה מעורבת, וכ"ע לא פליגי, שבשעה שהוא רואה שפורצת הדליקה, אסור לו להניח את ספרי הקודש בתוך הארנק כדי שיהיה מותר לו לטלטל את הארנק, והגר"א חולק ומקל יותר והכריע כהמחבר, שמותר לכתחילה לקחת ספר קודש ולהניח אותו בתוך ארנק עם מעות גם כאשר הוא רואה שפרצה דליקה, ואז יהיה מותר לו לטלטל את הארנק עם המעות כאשר הספר מונח בפנים.

כאשר פורצת דליקה, יש מי שאומר, שמותר לטלטל מעת שהם מוקצה ע"י ככר או תינוק, וכשם שהקלו שמותר לטלטל מת בשבת ע"י שמניחים עליו ככר או תינוק, ודווקא כשהבעיה היא טלטול מוקצה ורוצה לפנות לרה"י, אבל לא לחצר שאינה מעורבת או למבוי שלא נשתתפו בו, וגם כאשר רוצה להוציא לרה"י, צריך שזה לא יהיה כרמלית וזה ע"י שיש בה ג' מחיצות ולחי, ואז ע"י ככר ותינוק הקלו חז"ל לטלטל את המוקצה, ומוסיף המ"ב, שלפי השיטה שסוברת לעיל בסעיף ב' שבכל מקרה מותר לטלטל מוקצה כדי למנוע הפסד, א"כ אין מקום לסעיף הזה, שהרי לשיטתם כל מוקצה מותר לטלטל גם בלי ככר או תינוק כדי למנוע נזק.

אמירה לעכו"ם שבות, וכאשר יהודי אומר לגוי שיעשה דבר שאסור ליהודי לעשות בשבת, יש בזה איסור של אמירה לעכו"ם, אבל במקום ביזיון של כתבי הקודש מותר לומר לגוי להוציא את כתבי הקודש אפילו כשעושה הגוי איסור דאורייתא כאשר הוא מעביר אותם דרך רה"ר, כיוון שהאיסור לישראל הוא רק דרבנן, ובמקום ביזיון כתבי הקודש התירו איסור שבות של אמירה לעכו"ם.

כל מה שמותר להציל מפני הדליקה, מותר להצילם מכל דבר איבוד אחר, כגון מפני מים שמאיימים לאבד וכיו"ב.

כתבי הקודש זה רק אותו מקום שבאמת כתוב עליו דברי קודש, אבל אותם מקומות ריקים שבין פרשה לפרשה, או הגיליון הריק שבצידי הכתב, אם חתך אותו מהספר אין לו דין של כתבי הקודש ואסור להצילו מפני הדליקה בשבת, וכן ספר שהיו כתובים עליו אותיות ונמחקו, פקעה קדושתו ממנו ואסור להציל אותו בשבת מפני הדליקה, ואסור לחתוך מהספר את החלק הריק כדי לכתוב עליו, ואפילו לדברי תורה אסור כיוון שזה ביזיון, אא"כ התנו מעיקרא שאז לא קידשו את זה מעיקרא בשביל הכתב שאז הדבר מותר, ובספרים חדשים הוי כהתנו עליהם ומותר, אבל ספרים ישנים שכבר למדו בהם וחלה עליהם קדושה, אז גם צידי הכתב נתפסים בקדושת כתבי הקודש, ואסור לנהוג בהם מנהג של חול.

אסור להציל ספרי מינים ואפיקורסים מפני הדליקה, ואפילו כתבי הקודש שלהם לא מצילים, וצריך לשרוף אותם ביום חול עם האזכרות שבהם, כיוון שזה נכתב לשם עבודת כוכבים, ואפילו נכתבו בכתב אשורית על הקלף ובדיו, כיוון שהם אדוקים בע"ז, ובוודאי כתבו אותם לשם ע"ז, ולכן לא רק שלא מצילים אותם, אלא אסור לקיים אותם, ואפילו ס"ת שנכתבו כהלכתם, אסור להצילם ולקיימם.

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה