פירות שהתפזרו ברצפה בשבת האם מותר לאסוף אותם?

י"ב כסלו תשע"ט- סימן של"ה סעיף ב'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



חבית הנמצאת בגג ונשברה האם מותר להניח כלי על הקרקע כדי לקלוט את המשקים הנשפכים ממנה?מה הדין כאשר רוצה לקלוט את היין בכלי שבידו ולשופכו לכלי המונח בקרקע?וכיצד יתכן שיהיה מותר להציל מתוכה לתוך כלי המונח על הקרקע כאשר היין אינו ראוי, והרי הוא מבטל כלי מהיכנו?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ה סעיף ב' – סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

חבית שנשברה ותכולתה נשפכת על הארץ ונפסדת, חששו חז"ל שאם יהיה מותר לו להציל את תכולתה ללא הגבלה, מתוך שהוא בהול על ממונו, הוא יחפש ויביא כלים נוספים כדי להציל מה שיותר מתכולת החבית ויביא אותם דרך רה"ר, וכן חששו, שמתוך שבהול על ממונו, יכשל ויתקן את החבית בשבת, לכן הגבילו חז"ל את ההיתר להציל רק מזון ג' סעודות, אא"כ מציל בכלי אחד, שאז מותר להציל כל כמות שירצה.

חבית העומדת על הגג ונשברה, והמשקה שבתוכה מקלח מהגג לארץ, יכול להניח כלי אחד בארץ תחת הקילוח כדי לקלוט את המשקה שזב, אבל אסור לו לאחוז באוויר את הכלי, ולקלוט את המשקה הנשפך, ולשופכו לכלי המונח בארץ, כיוון שנחשב שמציל בכמה כלים.

מביא המ"ב מחלוקת, באופן שקולט או מצרף, האם מותר עד ג' סעודות, או שאסור, כיוון שיתכן שכל ההיתר להרבות בכלים ולהרבות ביותר מג' סעודות, זה רק כאשר הכלים מונחים בארץ, ולא כאשר קולט ומצמיד.

כאשר יש לאדם אורחים, מותר לו להניח כלי אחד בארץ ולקלוט ולצרף בכלי נוסף, וכל זה בתנאי שקודם כל הזמין את האורחים ואז כאשר נשברה לו חבית מותר לו לקלוט ולצרף, אבל לא שיקלוט ויצרף על דעת שיזמין אח"כ את האורחים, וכן לא יערים בזה, דהיינו, כאשר נשברה לו חבית בראש הגג ורוצה להציל את מה שנשפך ע"י קליטה וצירוף שהדבר אסור, ולכן מזמין אורחים שאינם צריכים לאכול, ואז מותר לו לקלוט ולצרף, ע"ז מבואר שהדבר אסור, כיוון שזה נחשב להערמה.

באופן שהיין הזב מהחבית אינו ראוי, וכגון יין מענבים שלא נדרכו שיש בו איסור גזירה שמא יסחוט, יש בעיה להניח תחתיו כלי, כיוון שמבטל כלי מהיכנו והכלי יהיה אסור בטלטול, והעצה בזה היא, שיקבע את מושבו באותו מקום, וממילא הדלף שנוזל הוא גרף של רעי, ומותר לבטל כלי מהיכנו כדי למנוע מצב של גרף של רעי, וכשיתמלא הכלי שהניח, לא יניח את תכולתו בכלי אחר של היתר, שהרי מבטל את הכלי השני מהיכנו, אלא יחזיר אותו חזרה לחבית שכבר מבוטלת מהיכנו, שהרי בתוכה נמצאים המשקים שזבו מהענבים, ועצה נוספת לזה היא, שיתן כלי עם מים תחת הדלף, שאז היין הנשפך לתוך הכלי מתבטל מיד במים, וממילא לא נחשב לביטול כלי מהיכנו, ויש נידון, באופן שהאיסור מתרבה, האם גם בזה יכול לסמוך על זה שהיין מתבטל במים, ומביא המ"ב מהמג"א, שגם בזה אפשר להקל.

נתפזרו פירות בחצרו, אסור לו ללקט אותם ולהניחם בתוך סל או קופה, משום עובדין דחול, ודן הבה"ל במש"כ השו"ע 'מלקט מעט מעט ואוכל', האם מותר דווקא כאשר הוא אוכל, או שרק לתוך הסל והקופה אסור, ואוכל זה לאו דווקא.

פירות שנפלו במקום אחד, מותר ללקט ולהניח בסל, כיוון שאינם מפוזרים, ואם נפלו בתוך צרורות ועפר שבחצר, גם כאשר הם במקום אחד, זה נחשב עובדין דחול, אלא מלקט אחד אחד ואוכל, ולא יתן בסל או קופה, ואפילו אם דעתו לאכול לאלתר אסור, כי אם לא אוכל לאלתר, בכל מקרה יש בזה בעיה של בורר.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים