מעשים נוראים שמעתי עתה על מרן שר התורה רבינו הגר"ח שליט"א, שכבר נודע בשערים הכוח של פיו הקדוש, ממש בבחי' 'ותגזר אומר ויקם לך'.
היתה משפחה באחת מערי הארץ שסבלה צרות קשות, ובא אבי המשפחה לתנות צערו לפני מרן שליט"א, וייעץ לו לעבור לבני ברק. ומכיון שהנ"ל היה בעל משפחה גדולה שמבוססת מאד במקומו, חזר אחרי שבוע עם אחד העסקנים, והלה סיפר למרן שליט"א איך היהודי הזה מסובב צרות, ורבינו הורה לו לעבור לב"ב, אלא שמדובר במערכה מאד מאד מורכבת, והאם באמת יש להתאמץ בזה. השיב להם מרן: "אם ככה אמרתי, ראוי לחשוש לדבריי…."!
וסיפור מבהיל מזה ארע לאחרונה, שניגש אליו יהודי שיש לו בן בחור ישיבה שנתגלתה אצלו מחלה בחדרי הלב, והגיע עם עסקן רפואי שהיה בקי בכל התיק הרפואי, וכבר נועצו עם הרב פירר האם כדאי לעשות את הניתוח במרכז רפואי מפורסם בברזיל או שאפשר לעשותו כאן בארץ, ומרן שליט"א ביטל הכל ואמר: "לא צריך שום דבר, שישב וילמד בהתמדה". נדהמו מהתשובה וניסו להבין, שהרי יש כאן בעיה ברורה. חזר מרן ואמר להם: "הכל הבל וריק, לא צריך כלום, שישב וילמד בהתמדה"…
יצאו מבולבלים ונבוכים, התייעצו עם המשפחה מה לעשות, והחליטו להיכנס שוב. אמרו לו: "שמרן יידע, מדובר בבעיה שכבר מקננת בגופו כחצי שנה, ויש מחקר רפואי מאד מקיף, האם אפשר להתעלם מהכל…?"
הרים מרן את עיניו הקדושות ואמר: "עכשיו כבר אי אפשר להתעלם, צריך לעשות ניתוח… היכן שהרב פירר יחליט"…
ורואים כאן שמה שמרן שליט"א מבטל לא פעם בעיות רפואיות כלאחר יד, אין זה מפני שחושב שהבעיה איננה, אלא משום שיודע שיש בכוח פיו לסלק ולבטל את הבעיה. וצריך לזה אמונת חכמים, ובלא זה אינו יכול לפעול כזה נס.
(מאמרי 'עינינו גל' – בתוך 'אוסף גיליונות' שע"י צוף הוצאה לאור, נשא תשע"ט)