"לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ד' אֱלֹקֶיךָ" (דברים כ"ג, כ"א)
איך יוצרים קשר עם הבורא יתברך? איך מצליחים להגיע לדרגה כזו ששום דבר אחר לא מפריע לי, אף אחד אינו יכול לפגוע בי, ואכפת לי אך ורק מרצון ה'?!
נצייר לעצמנו אדם שעובד במשרד אצל מעביד נפלא. הבוס שלו מיטיב איתו בלי סוף, ומתנהג אליו יפה כל כך! הוא משלם לו משכורת ונותן אותה בחן, בחסד וברחמים. אבל המופלא מכל הוא, שהוא נותן את האפשרות לכל עובד, בכל יום, להיכנס ולדבר איתו. לא צריכים לעבור עשר פקידות כדי להגיע אליו. כל דבר קטן או גדול שרוצים לבקש ממנו ולהביע כלפיו, יש אפשרות מיידית לעשות זאת. הוא בוס גדול, יש לו מיליארדים, אלפי פקידים – אבל כל אחד מהם יכול, בכל רגע נתון, לדפוק בדלת, לפתוח אותה ולהיכנס לדבר איתו…
מלבד כל זאת, הוא צדיק וצנוע. הוא רוצה לשמוע כל דבר, וקולט כל דבר. אי אפשר לרמות אותו. הוא מקבל כל בקשה בהבנה, ואף פעם לא רואה את המבקשים כטרדנים…
לנו יש בוס כזה. הוא נותן לנו מתנות כל היום, ועל כל מתנה הוא נותן אפשרות לדפוק בדלת, להיכנס ולומר: 'בוס, תודה רבה!'…
זו הסיבה לכל הברכות – ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ, פרי האדמה, שהכל נהיה בדברו…
הוא לא צריך את הברכות שלנו – הוא נתן לנו אפשרות לקשר תמידי איתו.
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה (פרק א'): "עבודת ד' לעבדו בכל לבבכם זו תפילה, כמאמר רבותינו (תענית ב' ע"א): 'איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר זו תפילה'". לאחר מכן הוא נותן סדר נפלא, שבו צריכה תפילה להיות.
אילו היינו שומעים את מה שאנחנו מתפללים, היינו מבחינים כיצד סדר התפילה מתאים לכל מה שקורה לנו מהרגע שבו פקחנו את עינינו בבוקר.
נתאר לעצמנו שחבר הזמין אותנו לארוחה בביתו. הוא עורך לנו שולחן יפה. המאכלים ערוכים עליו בחן ובטעם, אנחנו אוכלים ושותים והכל כל כך טעים ונחמד. מה אנחנו מגיבים אחרי שאנו מסיימים ליהנות מכל זה? מודים לו ומשבחים את כל הטרחה והתוצאה. מי שאינו עושה זאת הוא לא מנומס ולא מתורבת. הוא לא בן אדם. אנחנו קמים כל בוקר, מישהו הכין לנו מזון ושתיה וגם נתן לנו אפשרות לאכול אותם, ומערכת עיכול שתטפל באוכל הזה. איך אפשר ליהנות מכל זה בלי לומר תודה??
בסדר התפילה שלנו אנחנו מודים על כל דבר. דבר ראשון אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא, שנתן לנו שעון מעורר – "ברוך אתה.. אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". אחר כך אנחנו מוסיפים להודות על הדבר החשוב ביותר שנתן לנו: יש כאן בריאה ענקית – חתולים וכלבים, תולעים ויבחושים, נמלים ודבורים… יש אבנים וים, צומח, חי ומדבר – ומכל הבריאה הזו לא עשה אותנו הקב"ה לא דומם ולא צומח ואפילו לא חי. היינו יכולים להיות נמר או אריה, נחש או תולעת אבל לא. הוא גם לא עשה אותנו סתם מדבר. היינו יכולים להיות איזה יפני, ערבי או צרפתי, אבל לא. "ברוך אתה ה'.. שלא עשני גוי!" – מכל מערכת הבריאה שכולה עובדת את הקדוש ברוך הוא, הוא לא עשה אותי שום דבר אחר!
אחר כך עוד ברכה: הוא יכול היה לעשות אותנו עבד. גם עבד חייב במצוות, ועבד כנעני מטבילים אותו לשם עבדות והוא חייב במצוות כאשה. "ברוך אתה ד'… שלא עשני עבד".
לאחר מכן גברים אומרים: "שלא עשני אשה" – שפטורה מחלק מהמצוות, ונשים אומרות "שעשני כרצונו", והמהר"ל מבאר: עשאני קרוב לרצונו. לגברים יש יותר יצר הרע, משום שיש להם כלי נשק להלחם בו – בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. לאשה אין כל כך כוחות להלחם, אז הקב"ה עשאה קרובה יותר אליו, ובעזרת הכוחות הללו היא יכולה לעצב בית. חכמות נשים בנתה ביתה.
היינו יכולים לקום עם עיניים סגורות או עוורות – "ברוך אתה ה'… פוקח עוורים". היינו יכולים לקום עם שיתוק לא עלינו – "ברוך אתה ה' מתיר אסורים". כמה אנשים אינם יכולים לקום מהמיטה? – "ברוך… זוקף כפופים".
יש תהום של מים מתחת לאדמה, והקדוש ברוך הוא פרס לנו שטיח של אדמה מתחת רגלינו – "ברוך אתה ה'… רוקע הארץ על המים".
הקדוש ברוך הוא גם "עשה לי כל צרכי" – יש לי נעלים וגרבים. הוא "מכין מצעדי גבר", ודואג שלא נלך במקום שיש בור וניפול. הוא "אוזר ישראל בגבורה", "עוטר ישראל בתפארה" ו"נותן ליעף כח" – הלכנו לישון כל כך עייפים וקמנו רעננים.
הברכות הללו הן קשר תמידי לבורא עולם!
קרוב ה' לכל קוראיו
יהודי אחד התלונן פעם בפני שלא הצליח להשיג אותי הרבה זמן. היה לו מאד קשה להגיע אלי.
אמרתי לו: "אתן לך מספר אחר. המספר הזה פנוי עשרים וארבע שעות ביממה. כל מה שתרצה תוכל לבקש שם ותענה".
"תן את המספר", הוא התלהב.
"המספר הזה", אמרתי לו, "נמצא בספר תהלים ב'אשרי' – 'קרוב ה' לכל קוראיו'. החיוג הוא רק 'לכל אשר יקראוהו באמת'"…
קבוצת בחורים אמריקאית הגיעה אל הסטייפלר זצ"ל לבקש ממנו ברכה. הבחורים הקליטו את כל הפגישה שלהם, ואחר כך הביאו לי לשמוע, כדי שאסביר בדיוק מה אמר להם.
הסטייפלר צעק עליהם: "אני בית חרושת לברכות? אתם שומרים שבת כראוי? המורים שלכם מאמינים בקדוש ברוך הוא? יש אצלכם אפיקורסים? אם אתם לא בסדר, איך אתם באים אלי לבקש ברכות?!".
הבחורים נבהלו מצעקותיו, אבל הסטייפלר המשיך. מרגש לשמוע את העצה שנתן להם, כמו אבא טוב שנותן עצה טובה לבנו: "ראו נא, אדם שלא שומר את המצוות כראוי, איני יכול לתת לו שום ברכה! שום דבר לא יועיל לו! אבל בכל זאת יש לכם עצה אחת – גם אדם כזה, כשהוא מתפלל אל הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא שומר עליו. תתפללו! תתפללו מכל הלב אל בורא העולם, ותקבלו את כל מה שאתם רוצים! הברכה נמצאת אצלכם!".
"קרוב ה' לכל קוראיו", והתנאי הוא: "לכל אשר יקראוהו באמת".
היו הרבה מאד מקרים של אנשים שלא שמרו כלום, אבל כשהם פנו אל הקדוש ברוך הוא מכל הלב, הוא ענה להם.
ההכנה לתפילת שמונה עשרה
אלא, שיש דברים שעלולים להפריע לתפילותינו להתקבל לפני הקדוש ברוך הוא, לכן סדרו לנו חכמינו סדר מסוים: קודם כל ברכות, אחר כך מזכירים עקידת יצחק, אחר כך קטורת וקרבנות. לאחר מכן פסוקי דזמרה.
יש הרבה משטינים ומפריעים, שכאשר הם רואים שאדם רוצה להתפלל אל הקדוש ברוך הוא, הם שמים מסך לתפילה שלו, ואינם נותנים לה לעבור. במצב כזה נתנו לנו רבותינו 'פטנטים', כמו פסוקי דזמרה. מתחילים אותם עם "ברוך שאמר", שהשולחן ערוך כותב שזו תפילה שהגיעה על ידי פתק שנפל מן השמים. אנחנו לא היינו יכולים לחבר תפילה כזו!
(מתוך הספר 'אריה שאג')