במהלך ביקורו השלישי של הרבי ה'אמרי אמת' מגור בארץ ישראל בשנת תרפ"ז, פקדה את הארץ רעידת אדמה. הדבר היה ביום שלישי פרשת פינחס. אחר הצהרים התרחשה רעידת אדמה שהורגשה היטב בירושלים. עוד קודם לכן דיווחו העיתונים על רעידת האדמה הצפויה, אלא שהרגיעו את התושבים כי מדובר ברעידת אדמה קלה ואין כל מקום לחששות. כשהודיעו על כך לרבי נענה ואמר: "הקדוש ברוך הוא מביא רעידת אדמה כדי שיפחדו ממנו, ואילו אתם באים ואומרים שאין מה לפחד?"
את רגעי האימה והאנדרלמוסיה ששררו באותה שעה מטיב לתאר רבי פינחס לוין: "אחרי הצהרים היתה רעידת אדמה. מראה חוצות ירושלים היה כשדה מלחמה. מהומה גדולה. כולם רצים ואינם יודעים לאן. אותם שבבתים נסים חוצה, ומהרחובות נסים להיפך. אני ור' יודל כץ הלכנו אז לקנות כרטיסי אנייה בשביל אדמו"ר שליט"א. הלכנו תיכף לבית א"ש ואמר אשר הרעש הקיץ אותו משנתו ודומה כמו אוטובוס נוסע מתחת להבית ורוצה להפוך את הבית.
"בהאכסניה שלנו היה היזק גדול, ב"ה שלא הזיק לשום יהודי, כן לערבים. אחר איזה שעות היה א"ש בבית ר' מיכאל, ועמדנו שם בחדר והיה עוד פעם רעידה, אבל היה באופן קל ולא הרגשנו כבפעם הראשון.
"כשנסענו לטייל אחר איזה ימים אמר אדמו"ר שליט"א: 'בחו"ל יורד עתה גשם מלווה בסופות רעמים וברקים, כאן שורר מזג אויר נעים ולא ניתן לברך את הברכות 'שכוחו וגבורתו מלא עולם', לכן באה רעידת האדמה, כדי שניתן יהיה לברך עליה בשם ומלכות".
הגה"צ רבי יצחק הוברמן בספרו 'ברכה משולשת' מביא תיאור ייחודי שכתב חסיד אלמוני שהתלווה אל הרבי במסעו ונכח במקום בשעת רעידת האדמה, וכך הוא מספר:
"שלשה ימים קודם הרעש היה אדמו"ר ומסוגר ופניו היו בוערים כאש להבה ולא דיבר עם שום בן אדם, והאנשים שהיו עמו ראו אשר יהא חדשות בעולם, כי מעולם לא ראו אותו בוער ומתבודד כמו בימים הללו. גם בשבת הזה היה סגור ולא הניח אצלו שום אדם, רק השמש שהביא לפניו הסעודה, והשמש אמר שפניו בוערים עוד יותר מכל השבוע עד שנפל לחלשות מחמת הרעדה.
"גם בעת הרעידה היה סגור, וכאשר הבית התחיל להתנועע כלולב והספרים נפלו מהארגזים, התחילו לנקוש על דלת חדר אדמו"ר כי יראו שלא יאונה לו מאומה, ופתח הדלת במנוחה כאילו לא היה שום דבר, ואמר בזה הלשון: 'האט נאהר קיינעם נישט גשאדט', פירוש: לאף אחד זה לא הזיק.
"ובאמת הוא פליאה גדולה, שבעוד שהיו שם ז' מאות הרוגים לא היה לשום בר ישראל נזק אפילו באצבע קטנה. ולאחר איזה ימים שהייתה עוד הפעם רעידה קטנה, נתחבאו הערבים אצל היהודים, ממש כאשר היה במצרים".
(מתוך כתבתו של הרב שמעון טיקוצקי ב'המבשר תורני' במדבר תשע"ד)