האם מותר לטלטל מפתח מכרמלית כדי לפתוח את שער הגינה?

י"א בשבט תשע"ט - סימן שמ"ו - מאמצע סעיף ג' בהג"ה "ולכן"- אמצע סעיף ג' בהג"ה "וכן אם"
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אסרו חז"ל לטלטל בקרפף?איך יתכן שיהיה מותר לטלטל בקרפף? ומדוע איסקופה שלפני הבית אינה נחשבת רה"י, והרי פי תקרה יורד וסותם ויש לה מחיצות? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ו סעיף ג' ברמ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בחלקו הראשון של הסעיף, עסק השו"ע בעניין של קרפף, מן הדין, מקום גדור ומוקף במחיצות, הוא מוגדר כרה"י, ובכ"ז חז"ל גזרו על דין קרפף, שאע"פ שהוא מוקף מחיצות ומן התורה דינו כרה"י, אבל כיוון שהמקום לא מיועד לדירה ולא לתשמישי דירה, אלא מדובר על גינות ופרדסים, ובנוסף לכך, המקום הוא גדול, ושטחו הוא שבעים אמה וד' טפחים על שבעים אמה וד' טפחים, גזרו חז"ל, שאע"פ שהוא מוקף במחיצות, יהיה דינו ככרמלית ואסור לטלטל בו, וטעם האיסור בזה הוא, כיוון שחז"ל חששו, שמא אנשים יחליפו את הקרפף ברה"ר, ויאמרו, כשם שמותר לטלטל בקרפף, מותר גם לטלטל ברה"ר, כיוון שהם דומים בכך שברה"ר לא משתמשים לדירה וכן בקרפף לא משתמשים לדירה, וכן רה"ר היא גדולה וקרפף הוא גדול.

יש דבר מסוים שחז"ל הקלו באותו קרפף, שהרי כפי שלמדנו בסעיף ב', מותר לאדם להוציא חפץ מכרמלית אחת לכרמלית אחרת, וכגון מהים לבקעה, ובכ"ז מקרפף התירו חז"ל להוציא לכרמלית אחרת, ואע"פ שהוא גדור במחיצות ודינו כרה"י וא"כ יהיה אסור להוציא ממנו לרשות אחרת, בכ"א חששו חז"ל, שאם יהיה אסור להוציא חפצים מהקרפף לכרמלית, אנשים יטעו, ויחשבו שהקרפף הוא רה"י ולמעשה חז"ל גזרו שהקרפף יהיה כרמלית, לכן הקלו חז"ל, והתירו להוציא מקרפף לכרמלית אחרת, וכמו שמותר מכרמלית לכרמלית, וזה כדי לחזק את הגזירה שהקרפף הוא כרמלית ואסור בטלטול.

מותר לטלטל מפתח מכרמלית כדי לפתוח את דלת הגינה, שהרי הגינה היא קרפף, ואע"פ שכאשר הוא פותח את הדלת, הוא מכניס את המפתח לתוך הגינה, ויש כאן עקירה מכרמלית, והנחה ברה"י במקום שהוא גדור במחיצות, אבל כפי שלמדנו, כיוון שמדובר בקרפף, אע"פ שלכאורה הוא רה"י, מותר להוציא חפץ מקרפף לכרמלית או מכרמלית לקרפף, ואם יש בין הכרמלית לגינה מפתן שהוא רה"י, אסור לטלטל מפתח מהכרמלית ולהניח אותו ברה"י כי יש כאן עקירה מכרמלית והנחה ברה"י, ויש אפשרות נוספת שהמפתן יחשב לרה"י אע"פ שאין בגובהו עשרה וברוחבו ד' על ד' טפחים, ובכ"א יתכן שהוא יחשב לרה"י, וזה באופן שיש לו שתי מחיצות מהצדדים, ויש לו תקרה מעליו, שהקצוות של התקרה יכולים לשמש כמחיצה מדין 'פי תקרה יורד וסותם', ונחשב המקום כרה"י, ואסור להוציא חפץ מכרמלית לרה"י.

בית שיש לפניו איסקופה, ויש לה גג שרוחבו ד' על ד', לכאורה היא מוקפת במחיצות, שהרי פי תקרה יורד וסותם, ומותר להכניס חפצים מהאיסקופה אל תוך הבית, כי הוא מכניס מרה"י שזה האיסקופה, אל רה"י שזה הבית, ובכ"ז חוששים שמא תפחת התקרה, ונמצא שאין ברוחבה ד' על ד', ואז לא אומרים פי תקרה יורד וסותם, ונמצא שהאיסקופה אינה מוקפת במחיצות, וממילא אסור להכניס ממנה אל רה"י, ואפילו אם האיסקופה גבוהה ג' שאז היא נהפכת למקום פטור, בכ"א לא יועיל, שהרי יש שיטה הסוברת, שמקום פטור בתוך כרמלית מתבטל ונהיה ככרמלית עצמה, ונמצא שמטלטל את המפתח מכרמלית לרה"י, ויש בזה איסור.    

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה