יום שני כ"ג בכסלו תשע"ח
האם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת לצורך מצוה?
יש מהראשונים שסובר שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בשבת לצורך מצוה, ורוב הפוסקים חולקים על כך. לדעת הרמ"א, במקרה של 'צורך גדול' ניתן להקל, ויש שמחמירים גם במקרה כזה. מאידך, ובבין השמשות של מוצאי שבת יתכן שיש להקל לכתחילה; ובבין השמשות שבכניסת השבת, מותר לכל הדעות. ומי שעבר ואמר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא לצורך מצוה – יש אומרים שאם ידע שלהלכה אסור לעשות כן, אסור להנות מהמלאכה; ואם לא ידע – מותר להנות מהמלאכה; ויש שהחמיר אף באופן שלא ידע שאסור לעשות כן, אלא אם כן מדובר בצורך גדול, שבו מתיר הרמ"א את עצם האמירה, כנ"ל. [שו"ע רעו, ב, ומשנ"ב כד; ביאורים ומוספים דרשו, 43]
האם מותר לומר לגוי לכבות מזגן שהופעל בבית הכנסת בחורף?
כאמוּר יש מהראשונים שמתיר אמירה לגוי בשבת במלאכה דאורייתא, לצורך מצוה. ואף שלהלכה אין להקל, כתבו הפוסקים להקל על פיו במקרים שונים לומר לגוי לעשות מלאכה, ולדוגמה: א. תיקון חוט עירוב שנקרע בשבת, כדי למנוע רבים מלהכשל במלאכת הוצאה; אך יש למעט באיסור, כגון שיקשור את חוט העירוב בקשר עניבה במקום קשר רגיל. ב. הכנת צורכי ברית מילה במקרה שלא הכינום בערב שבת בשגגה או באונס, (ולא בפשיעה). ג. כיבוי מזגן של בית הכנסת שהופעל בטעות בתוכנית קירור בחורף, או בתוכנית חימום בקיץ, ואינו מאפשר להתפלל בציבור, או לקרוא בתורה; ויש שהתיר גם כדי למנוע ביטול תורה של רבים. [משנ"ב רעו, כה; ביאורים ומוספים דרשו, 40-42]
האם מותר לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, בין במלאכה דאורייתא ובין בכל איסורי שבת דרבנן. אולם, טלטול מוקצה, כיון שאילו ירצה ישראל רשאי לטלטלו בשינוי, כגון באמצעות אחיזה במרפקיו, או באחורי ידו, רשאי לומר לגוי לטלטלו כרגיל. והיתר זה הוא רק כשהטלטול נעשה לצורך שימוש בגופו של חפץ המוקצה, או במקום שבו הוא מונח, אבל לצורך חפץ המוקצה עצמו, כגון שלא ישבר, או שלא יגנב, אסור לומר לגוי לטלטלו; אלא אם כן מדובר בכלי שמלאכתו לאיסור, שאז מותר לומר לגוי לטלטלו לכל צורך שהוא. וכמו כן, אין להתיר זאת לעם הארץ, שמא יבוא להקל יותר מהמותר. [שו"ע רעו, ג, ומשנ"ב כט ו־לא; ביאורים ומוספים דרשו, 49; וראה שם, 48]