האם מותר להוריד מהעץ את הלחם שהניח לעירובי תחומין?

כ"ב בטבת תשע"ט - סימן שמ"ב
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אדם שקיבל על עצמו שבת האם מותר לו בבין השמשות לעשות דברים האסורים מדרבנן?על איזה זמן נאמר ההיתר של בין השמשות? ובאיזה אופן מתר ליהודי לומר לגוי להדליק עבורו נר בבין השמשות?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שמ"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

באופן כללי, חז"ל הקלו והתירו את כל האיסורים דרבנן בבין השמשות כאשר הם נעשים לצורך מצוה או בשעת הדחק, כגון, באופן שיש שופר או לולב ע"ג האילן, מותר לעלות בבין השמשות ע"ג האילן כדי להוריד ממנו את הלולב או השופר, ולעבור בכך על שבות של אין עולים על אילן בשבת.

המ"ב מסייג את דברי השו"ע ואומר, מה שאמר השו"ע אמר כל הדברים שאסורים מדברי סופרים, כל לאו דווקא, ומביא המ"ב דוגמא של איסור דרבנן שחז"ל אסרו אותו גם בבין השמשות, והוא, אדם שמעביר ד' אמות ברה"ר, שאם מעביר פחות פחות מד' אמות ברה"ר, יש בזה איסור רק מדרבנן ואסור גם בבין השמשות, כיוון שהוא איסור שקרוב לבוא לידי איסור דאורייתא, ולכן חז"ל גזרו על זה גם בבין השמשות.

המ"ב מוסיף, זה הכל כאשר לא קיבל על עצמו שבת, אבל אדם שקיבל על עצמו שבת, גם בבין השמשות הוא אסור בכל הדברים שאסורים בשבת, כולל איסורים דרבנן, גם לצורך או לדבר מצוה.

מביא המ"ב נידון נוסף, האם ההיתר של בין השמשות הוא היתר שנאמר רק בבין השמשות של כניסת שבת, או גם בין השמשות של צאת השבת, כיוון שמצד אחד אפשר לומר, שבצאת השבת זה חמור יותר, שהרי יש חזקת שבת, ומי אומר שהשבת יצאה, ואולי צריך להחמיר בזה יותר מאשר בין השמשות של כניסת השבת, ועכ"פ אומר המ"ב להחמיר בדבר.

מותר להוריד מהאילן ולהוציא מהכרמלית עירוב שעשה, והמ"ב מסביר, שמדובר בעירובי תחומין, שהרי קיי"ל שאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה, וכיוון שכך, כאשר העירוב מונח ע"ג האילן, הדין הוא, שאם יהיה אסור לו להוריד את העירוב מהאילן, העירוב לא יחול, כיוון שאין לו גישה לעירוב, לכן התירו לו חז"ל באופן כזה לעלות בין השמשות לאילן, ולהוריד את העירוב כדי שהעירוב יחול, וכן עירוב שנמצא בכרמלית, התירו לו חז"ל להכניס את העירוב מהכרמלית אליו, כדי שהעירובי תחומין יחול, שהרי אם אין לו גישה לעירוב, העירוב לא יחול, ואין מערבין אלא לדבר מצוה, וכן הדבר מותר אם הוא טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות, מותר בבין השמשות, ולכן מותר לו לומר לגוי להדליק לו נר בבין השמשות, כיוון שיש בזה צורך גדול, והאיסור לומר לגוי הוא רק איסור מדרבנן, ולכן מותר לעבור על זה בין השמשות.

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה