סיפר מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בשם הרב פרידמן זצ"ל מפתח תקוה, שכאשר היתה בתו בסיביר, כבת שש עשרה, הכריחוה להבעיר את העצים ביום כפור, והיתה בוכה האיך אדליק אש ביום כפור…
ולפתע הופיע נכרי אחד ושאל: "למה את בוכה?", אמרה לו שצריכה להדליק אש ואסור לה. מיד הדליק את האש והלך.
אח"כ סיפרה את הדברים לאביה, ואמרה לו: "טאטע, ס'איז דאך זיכער געווען אליהו הנביא, אבער אליהו הנביא צינדט אן א פייער יום כפור?"… [- אבא, הרי בוודאי זה היה אליהו הנביא, אבל וכי אליהו הנביא מדליק אש ביום כפור?!…] תמימות טהורה של בת ישראל.
(כאיל תערוג)