לפני כשבועיים הלך לעולמו יהודי צרפתי בשם אלכס. איש יקר וטוב לב, מהנדס נפט מוכשר, שבעברו טרם ששב ליהדותו הוא היה נשוי לגויה רח"ל. נולד להם בן, בשם סבסטיאן. עם הזמן אלכס התקרב ליהדות, נפרד מהגויה וחזר בתשובה. הבן סבסטיאן, אף שידע כי על פי ההלכה אינו יהודי, הרגיש קשור לעם היהודי. אלכס לימד את בנו עברית ואף היה בא עמו לעיתים לבית הכנסת.
ביום חמישי האחרון בא סבסטיאן לבית הכנסת כדי לכבד את זכר אביו. בית הכנסת שוכן בשכונה יוקרתית, סמוך לפריז. הרב שהכירו, ניגש אליו, התעניין בשלומו ושאלו איך הוא מסתדר עם הקדיש על אביו.
סבסטיאן השיב כי שכר בכסף חסיד חב"ד שיאמר קדיש פעם ביום, וגם יש יהודי מישראל, אברך בשם 'סטפן אילוז', שהיה לו קשר אישי מיוחד עם אביו והתנדב לומר עליו קדיש. הרב שיבח אותו ואמר: "אם אברך מישראל אומר קדיש, הוא ממש במקומך!" וביקש ממנו לשבת, בציינו כי עומדים להתחיל להתפלל.
סבסטיאן חיפש מקום פנוי, עבר ממקום למקום עד שמצא מקום פנוי. התיישב, והנה ראה לתדהמתו כי התיישב בדיוק על מקום עליו היתה קבועה הלוחית 'סטפן אילוז' – כשמו של האברך שאומר את הקדיש על אביו בארץ ישראל!
צמרמורת אחזה בו. מיד הוא צילם את המקום ושלח את התמונה למשפחתו ולחבריו. וכה כתב סבסטיאן בצמוד לתמונה: "משמים רמזו לנו, בני המשפחה, שסטפן באמת תחתי! אין מקרה בעולם!".
('נר לשולחן שבת' [פר' שמיני תשע"ט] – יהיו הדברים לעילוי נשמת ישועה [אלכס] בן אליס ז"ל! ישר כח לידידי אומר הקדיש כאן בארץ הקודש, ששיניתי במעט שם משפחתו…)