היום נלמד: ברכת המָרָק
יום ראשון כ"א באדר תשע"ז
מה מברכים על מרק ירקות 'האדמה' או 'שהכל'?
הערה כללית: בכל האמור בתקציר זה, 'מרק' - פירושו חֵלֶק המים שבמרק. במרק ירקות - ברכת הירקות פוטרת את המרק. ואם הוציאו את הירקות מהמרק - אם טעם הירקות ניכר במרק, והם ירקות שבדרך כלל נאכלים מבושלים - כמצוי במרק סלק, מרק בצל, מרק קישואים, וכיוצא בהם - ברכתו 'האדמה'; ואם אין טעם הירקות ניכר - כמצוי במרק שהתבשלו בו גזר ותפוחי אדמה בלבד - ברכתו 'שהכל'. ואם כל הירקות שבמרק מרוסקים בצורה שהם עצמם 'איבדו' את ברכתם, וברכתם 'שהכל' - נחלקו הפוסקים בנוגע לברכת המרק; ויש שכתבו שיפטרנו בברכת 'האדמה' על מאכל אחר. [שו"ע ב ומשנ"ב ט; ביאורים ומוספים דרשו, 12, 15 ו־21]
מה מברכים על מרק עוף שיש בו ירקות?
מרק ירקות שהתבשל עם בשר - ברכתו 'שהכל', כיון שטעם הבשר שבמרק הוא העיקרי והחשוב לעומת טעם הירקות. והירקות עצמם אינם טפלים למרק, כיון שבאים לשֵׁם אכילה ושובע, ויש לברך עליהם 'האדמה' בנפרד. ואם הבשר הוּצָא מהמרק, ואוכל את הירקות עם המרק, אינו מברך אלא 'האדמה' על הירקות, והמרק טפל להם. אולם, במרק עוף שעֵרבו בו ירקות, עיקר התבשיל הוא טעם העוף, ואין המרק טפל לירקות, ויש לברך עליו 'שהכל' בנפרד. וירק שנועד רק לנתינת טעם, ולא לשם מזון, כגון עלי פטרוזיליה, הריהו טפל למרק ונפטר בברכתו, ואין לברך עליו 'האדמה' בנפרד. [שו"ע ב, ומשנ"ב יג; ביאורים ומוספים דרשו, 22-23]
מרק עם אטריות - האם צריך לברך ברכה נוספת מלבד 'מזונות'?
מרק שהניחו בתוכו 'מיני מזונות', דהיינו אטריות, שקדי מרק, או כופתאות ('קניידלך' ו'קרעפלאך') - מברך עליהם 'מזונות' ואינו מברך על המרק. ולאחר שאכל את כל ה'מזונות', רשאי לסיים את המרק הנותר בצלחת ללא ברכה נוספת. ואם כמות המזונות קטנה, באופן שעיקר כוונת האכילה היא למרק - אין המרק טפל להם; ואם כמות המזונות מזערית, כגון צלחת מרק שיש בה אטריות בודדות - הם טפלים למרק ואין לברך עליהם 'מזונות'. ואם בישל את המרק עם כמות גדולה של כופתאות וטעמם ניכר בו - יתכן שצריך לברך על המרק 'מזונות' אף אם הכופתאות הוּצאו ממנו. [משנ"ב יא; ביאורים ומוספים דרשו, 18-19]