הרב צבי וינברג
"עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית" (במדבר י"ב, א')
בתרגום יונתן מובא שהאשה הכושית היא מלכת כוש שנתנוה אנשי כוש למשה כשמלך עליהם מ' שנה.
וכן כתב הרשב"ם שע"פ הפשט הביאור במה שאמרו שלקח אשה כושית, הוא ע"פ מה שכ' בדברי הימים למשה רבינו [בית המדרש ח"ב עמ' 714], דמשה רבינו מלך היה בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמ"ש שם. והם לא ידעו כשדברו בו שלא נזקק לה.
ועי' ספר הישר פ' שמות (וכן בילקוט שמעוני שמות רמז קס"ח) שכשברח משה ממצרים בעקבות שהרג את המצרי, הלך לכוש ושם המליכוהו תחת מלכם קיקנוס שמת, וישבעו לו כל העם וכל השרים לתת לו את אדוניה המלכה הכושית אשת קיקנוס לאשה, והוא היה בן 27 במלכו ומלך שם ארבעים שנה, עד גיל 67.
ומובא שם שמשה ירא את ה' אלהי אבותיו ולא בא אליה ולא פנה אליה את עיניו כל ימי מלכו על כוש.
וכשמשה עזב את כוש אחר מ' שנה בגלל שאדוניה המלכה אמרה שמ' שנה לא קרב אליה ולא עבד לאלהי כוש, הגיע למדין ויתרו שם אותו בבית הסוהר י' שנים כדי לרצות את אנשי כוש שמגיע למשה עונש על מה שלא עבד לאלהיהם, וציפורה היתה מכלכלת אותו ללא ידיעת אביה, ואחרי י' שנים בדק אביה את הבור וראה שמשה חי והוציא אותו, ונשא משה את ציפורה.
(קב ונקי)