"יששכר חמור גרם… ויט שכמו לסבול" – "סובל עול תורה, כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד".
כאשר שוחחו פעם עם מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל על התופעה שבחורים בישיבות לצעירים מקדימים את המאוחר, שבמקום להתרכז בשיעורים בוחרים הם לחדש ולפלפל בכוחות עצמם, כמו תלמידי חכמים הגדולים מהם בחכמה ובשנים, הביע רבינו מורת רוח מכך, והתבטא בכאב:
"יודע אתה מדוע החמורים במזרח ירושלים חלשים, קטנים ובעלי מומים?" שאל את איש שיחו, והמשיך: "משום שלישמעאלים אין סבלנות, וכבר בהיותם חמורים קטנים הם מעמיסים עליהם יותר מכדי יכולתם לסבול, זאת במקום שיחכו שיהיו מוכשרים לכך, וכתוצאה מהעמסה זו הם אינם מתפתחים כראוי, נעשים חלשים ואף בעלי מומין לכל ימי חייהם…"
(נר לשולחן שבת מתוך 'חכו ממתקים')
סיפור יפה
שהמוסר השכל שלו עוד יותר יפה