ואהבת לרעך כמוך
ספר לי הרב מפוניבז' זצ"ל, שפעם פנה אליו ה"חפץ חיים" זצ"ל ושאלו: "אמר לי , יאשה, חז"ל אומרים שאין השכינה עוזבת שום יהודי, יהיה מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה "השוכן אתם בתוך טומאתם" (ויקרא טו,טז), אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם, אז מדוע על המתגאה אומר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולים לדור כאחד (סוטה ה.) ועוזבו? בעבירות חמורות ומפורשות, בטומאה ובסיאוב, לכל מקום שיגלה תגלה שכינה עמו. והמתגאה, גם אם מושלם הוא ומלא מצוות כרמון, אותו תעזוב?"
לא עניתי, ספר הרב מפוניבז', ידעתי שאשמע את התשובה.
והשיבני : "הלא תבין, עבד שעובר על רצון המלך, יענש. אבל איך יגיב המלך אם יראה אחד מעבדיו – ומכל שכן את אחד השרים, על אחת כמה וכמה את ראש השרים – נכנס אל הטרקלין כשהוא לבוש בבגדי המלך! נכנס לחדר ההלבשה ועטה את אדרת המלוכה, חבש לראשו את הכתר, ונכנס כך לטרקלין המלוכה. מה יעשה המלך ?! לא, איני מדבר עתה על העונש. אבל ודאי שלא יישאר עימו בטרקלין. יצא, או שיורה להוציאו…
והרמב"ן כתב באגרתו: ועתה בני דע וראה כי המתגאה בליבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר : ה' מלך גאות לבש" (תהילים צג,א)! מה הפלא שהקדוש ברוך הוא אומר: אין אני והוא יכולים לדור כאחד!"
(מתוך והגדת אלול)