הרב צבי וינברג
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי" (שמות י"ב, ל"ז)
בבבא קמא (פג.) לומדת הגמרא ממה שנאמר "ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל" שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות, דהיינו כ"ב אלף איש.
בתוספות שם (ד"ה שני) כ' שאין לגרוס "שני אלפים רבבות" אלא יש לגרוס "שני אלפים ורבבות", משום שלא יכול להיות שהשכינה לא שורה על פחות מ – 20 מיליון איש, דהיינו שני אלפים כפול רבבות – 10000×2000. ומוכיח תוס' זאת שהרי במדבר לא היו כי אם שש מאות אלף איש ושרתה עליהם השכינה.
אולם בשיטה מקובצת כאן מביא מאחד הגאונים ז"ל שגרס כן "שני אלפים רבבות", ודוחה את טענת התוס' משום שרק מבן כ' עשרים שנה ומעלה היו שש מאות אלף, אולם סך כולם כולל הנשים והטף היו 20 מיליון איש. יוצא דשיטת א' הגאונים שהביא השיטמ"ק היא ש- 20 מיליון איש יצאו ממצרים, חוץ מהערב רב.
(קב ונקי)