יום רביעי י"א בטבת תש"פ
כיצד ניתן להכשיר תבניות אפייה לפסח?
מחבתות חמץ, שמטגנים בהן חמץ בשמן, בחמאה, או במשקה אחר – לדעת השולחן ערוך ניתן להכשירן לפסח בהגעלה, ולדעת הרמ"א, לכתחילה יש ללבנן ב'ליבון קל' (ראה תקצירים קודמים), מחשש שבמשך השנה אירע שבשעת הטיגון לא נותרה שום לחלוחית בחמץ והוא נאפה ישירות על המחבת; וכפי שכבר למדנו, כלי שלעיתים נבלע בו החמץ על ידי האש ללא תוספת נוזלים, לדעת הרמ"א יש להכשירו ב'ליבון קל'.
אולם, תבניות אפייה שהעוגות נאפות ישירות על גבן – אף אם מורחים עליהן תחילה שמן, או מרגרינה, וכדומה – חובה ללבנן ב'ליבון חמוּר' (ראה שם), ולא ניתן להכשירן בהגעלה.
[שו"ע תנא, יא, ומשנ"ב סג-סז; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 56]
מדוע לא ניתן להכשיר מחבת טפלון לפסח?
בהמשך לאמוּר: סיר שמשמש בקביעות לדברים שמתייבשים בסוף בישולם, כגון הסירים המשמשים להכנת קוגל אטריות – לדעת הרמ"א, יש להכשירו לפסח ב'ליבון קל', כדין מחבת. ונחלקו הפוסקים בנוגע לסיר המשמש לבישול חמין לשבת – אם דינו כמחבת, מפני שפעמים רבות החמין מתייבש במהלך השבת והסיר בולע ישירות מהחמץ; או שאין דינו כמחבת, מאחר ותמיד נותרת לחלוחית כלשהי בחמין.
ומחבת המצופה 'טפלון', שטיגנו בה חמץ ללא משקה – לא ניתן להכשירה לפסח, מפני שלכל הדעות היא טעונה 'ליבון' מעיקר הדין, שהרי היא בולעת ישירות מהחמץ, ומאידך, הליבון עלול לקלקל את הטפלון, וממילא יש לחשוש שלא יבעיר את האש במידה הנדרשת.
[ביאורים ומוספים דרשו תנא, 55 ו־57]
כיצד ניתן להפוך מחבת חלבית לבשרית?
מחבת חלבית או בשרית – באופן שמותר להגעילה על מנת להופכה לבשרית או חלבית (ראה תקצירים קודמים) – יש אומרים שחובה להכשירה ב'ליבון חמוּר'; ויש אומרים שהואיל וחלב ובשר הם 'דבר היתר', כלומר שאינם מאכלות האסורים מצד עצמם כי אם בצירופם יחד, די ב'ליבון קל' כדי להכשיר את המחבת. ויש אומרים שניתן להכשירה בהגעלה בלבד, וכן הכריע החזון איש להלכה.
ואף כלי בשרי שרוב שימושו על האש בלבד ללא נוזלים, ונאסר בבליעת חלב, (או להיפך) – ניתן להכשירו בהגעלה, מהטעם האמור שבליעות אלו 'דבר היתר' הן; ויש שהתנה זאת בכך שיחלפו עשרים וארבע שעות מזמן הבליעה עד ההגעלה, והוסיף, שראוי להגעילו שלש פעמים.
[ביאורים ומוספים דרשו תנא, 61]