יום חמישי ח' תשרי תשע"ח
כיצד מייחדים חפץ 'מוקצה' לשימוש בשבת?
חפץ 'מוקצה' שייחדוהו לשימוש מסוים המותר בשבת – מותר לטלטלו; ו'ייחוד' זה צריך להעשות לפני השבת; והוא מועיל אף במחשבה, ואין צורך בדיבור ולא במעשה. ויש להבדיל בעניָן זה בין שני סוגי חפצים: חפץ שבני אדם רגילים לייחדו לשימוש מסוים זה – נחלקו ראשונים אם צריך לייחדו לשימוש זה לעולם, או שדי לייחדו לשבת אחת; ולהלכה – במקום הצורך יש להקל; ואם השתמש בחפץ פעם אחת בימות החול לשימוש זה – הרי זה כייחוד לעולם. וחפץ שאין רגילים לייחדו לשימוש מסוים זה – אין היתר לטלטלו בשבת אלא אם כן ייחדוהו לשימוש זה לעולם; ולחילופין – שהשתמשו בו מספר פעמים לשימוש זה; ויש אומרים כי די בפעמיים. [שו"ע רנט, א, משנ"ב ב ו־ה, ושעה"צ א; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־6; עם הרחבת המקורות]
מהו איסור 'פסיק רישא' והאם איסור מדאורייתא?
מותר לעשות בשבת פעולה המותרת, גם כאשר יתכן שאגב כך תֵּעשה מלאכה האסורה בשבת, משום שאין כוונת העושה למלאכה זו, ובשבת אסורה רק 'מלאכת מחשבת', ולא מלאכת 'אינו מתכוון'. אולם, אם הפעולה המותרת כרוכה בהכרח במלאכה האסורה בשבת, הרי זה נחשב שכוונתו גם למלאכה זו, והפעולה אסורה. בלשון הגמרא והפוסקים מכונֶה איסור זה 'פסיק רישא', ובמלאכות דאורייתא – איסורו מדאורייתא; אך אם האדם אינו מעונין במלאכה הנעשית אגב פעולתו – ובלשון הפוסקים: 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' – איסורו מדרבנן. ובאיסור 'אמירה לגוי' – ניתן להקל במלאכה הנעשית בדרך אגב אף שהיא פסיק רישא, ולכל הפחות בפסיק רישא דלא ניחא ליה. [שו"ע רנט, ז, משנ"ב כא, ושעה"צ טז; ביאורים ומוספים דרשו רנג, 122; וראה שם עוד]
האם מותר לסגור בשבת כלי שיש בו נר דולק?
בעבר, היו אופים ומבשלים בתנור באמצעות אש שהובערה בעצים שהונחו בתחתית חלל התנור. וכתבו הפוסקים שאם נותרו בתנור גחלים בוערות – אסור לפתוח בשבת את דלת התנור על מנת להוציא את התבשילים מתוכו, כיון שהאויר החודר לתנור בשעת הפתיחה מבעיר את הגחלים. ואם התנור פתוח – אסור לסוגרו, כיון שהסגירה גורמת לכביית הגחלים. ואף שאין כוונתו בפתיחה ובסגירה להבערה וכיבוי – הרי זה 'פסיק רישא', ואסור. ופתיחת דלת התנור כדי סדק צר, או סגירה שאינה מלֵאה – אסורות אף הן, משום שטבע הרוח החודרת דרך סדק צר להבעיר את הגחלים אף יותר מרוח הנכנסת דרך פתח רחב. וכן כלי שיש בתוכו נר דולק – אסור לסוגרו בשבת באופן שהעדר האויר מאיץ את כיבוי הנר. [שו"ע רנט, ז, ומשנ"ב כא]