יום ראשון ל' בתשרי תשפ"א
האם מותר לטלטל שעון יד ביום טוב במקום שאין 'עירוב'?
כפי שלמדנו, מלאכת 'הוצאה' מותרת ביום טוב רק לצורך אוכל נפש, או צורך אחר מצורכי היום, או לצורך מצוה שיש לקיימה באותו היום.
ומכיון שרגילים להכניס חפצים לכיסים ביום טוב – שהרי ישנם חפצים רבים שנצרכים להם ביום טוב ואין בהם איסור הוצאה – ראוי למי שמתגורר במקום שאין בו 'עירוב', למשמש בכיסיו לפני כל יציאה מהבית ביום טוב, כדי לוודא שאין בהם חפצים מיותרים.
וחפץ שלא ידוע בוודאות שיהיה בו צורך, אך יתכן שיזדקקו לו – וכגון אשה שהולכת עם ילדיה לבקר אצל הוריה ולוקחת עמה בגדי תינוק להחלפה, למקרה שתזדקק להם – מותר להוציאו.
ושעון יד – אין בו איסור הוצאה ביום טוב, כיון שיש לאדם צורך לדעת מהי השעה; אולם, יש אומרים, שאם הולך למקום שיש בו שעון, ואינו זקוק לשעון בדרכו, אסור להוציאו.
[ביאורים ומוספים דרשו תקיח, 23 ו־25]
מהי תקנת 'עירובי חצרות'?
מן התורה, מותר לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד אחת לחברתה, כל שאין ביניהן רשות הרבים דאורייתא, או 'כרמלית', שאסורה מדרבנן כרשות הרבים.
ושלמה המלך עליו השלום גזר שלא יטלטל אדם מרשות היחיד שלו, לרשות היחיד של חבירו, מחשש שיטעו ויטלטלו מרשות היחיד לרשות הרבים. ולכן, אסור לטלטל מביתו לבית חבירו, ולהיפך. וכן אסור לטלטל מביתו לרשות היחיד שיש לו בה שותפות עם חבירו, וכגון חצר המשותפת לביתו ולבית חבירו; ולהיפך.
ובשעה שגזר שלמה המלך עליו השלום על טלטול חפצים מרשות היחיד לרשות היחיד, תיקן היתר לאיסור זה על ידי 'עירוב חצרות'; דהיינו, שגובים פת מכל בית, ומניחים אותה באחד הבתים לפני כניסת השבת, לכל הפחות למשך 'בין השמשות'.
[משנ"ב תקיח, ח ו־י; שו"ע שסו, א; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
האם צריך לעשות 'עירוב חצרות' ליום טוב?
בהמשך לאמוּר: נחלקו ראשונים, אם תקנת 'עירוב חצרות' היתה גם בנוגע ליום טוב, דהיינו שחפץ שיש בו איסור 'הוצאה' ביום טוב (ראה לעיל), אסור לטלטלו מרשות היחיד אחת לחברתה, או לרשות היחיד משותפת, ללא עירוב חצרות. השולחן ערוך פוסק כדעת המקֵלים, והרמ"א פוסק כדעת המחמירים. ויש מן הראשונים שסובר שבדבר זה חמוּר יום טוב משבת, שאין עירוב חצרות מתיר את הטלטול מרשות היחיד לרשות היחיד, אבל אין הלכה כן.
ומנהג בני אשכנז מקדמת דנא שלא לעשות עירוב חצרות בערב יום טוב, כדעת השולחן ערוך; אולם, בעירוב חצרות שעושים פעם אחת בשנה עבור כל שבתות השנה, ראוי לכלול גם את כל הימים טובים, כדעת הרמ"א. ויש שנהגו לעשות עירובי חצרות בערב יום טוב.
[שו"ע תקיח, א, משנ"ב י, שעה"צ יז, וביה"ל ד"ה ואם; ביאורים ומוספים דרשו, 22]