יום שלישי י"א בתשרי תשפ"א
האם מותר להשחיל 'פתיל צף' לנקב שבמצוֹף ביום טוב?
נרות יום טוב – יש מהראשונים שכתבו כי זמן הדלקתם הוא בליל יום טוב, ולא בערב יום טוב. ויש אומרים שצריך להדליקם בערב יום טוב, ככל צורכי יום טוב שמכינים אותם בערב יום טוב, וגם כדי למנוע צורך מיותר במלאכת ההבערה ביום טוב. ובדורות האחרונים, נוסף טעם שלישי – שאור החשמל הוא האור העיקרי, וראוי להדליקו יחד עם הנרות, ולברך עליו ועל הנרות יחד; ולכן יש להדליק בערב יום טוב, שאז ניתן להדליק את אור החשמל.
והנוהגים להדליק בליל יום טוב בפתילות, יכינו אותן מבעוד יום, כיון שאסור להכינן ביום טוב, משום איסור 'תיקון מנא', ופעמים גם משום איסור מלאכת 'הַטוֹוֶה'; אולם, ב'פתיל צף', מותר להשחיל ביום טוב את הפתילה בנקב שבמצוֹף.
[שו"ע תקיד, ט, משנ"ב מב, שעה"צ נב, וביה"ל ד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 37 ו־42]
מתי מברכים על הדלקת נרות יום טוב – לפני ההדלקה או לאחריה?
בהדלקת נרות בליל שבת, מנהג בני אשכנז, ורבים מבני ספרד, לברך לאחר ההדלקה, כיון שהברכה על הדלקת הנרות נחשבת (לפי מנהג זה) כקבלת שבת, ולא ניתן להדליק את הנרות לאחריה. ויש אומרים שכך יש לנהוג גם בהדלקת נרות יום טוב; אולם, לדעת רוב הפוסקים, מאחר וניתן להדליק את הנרות גם לאחר קבלת יום טוב, שהרי הדלקתם מותרת ביום טוב, עדיף לברך לפני ההדלקה; וככל ברכות המצוות, שמברכים אותן לפני עשיית המצוה.
ובנוגע לזמננו, יש שכתבו, שהאשה תדליק את אור החשמל, ואז תברך ותכוון בברכתה הן על החשמל והן על הנרות, ולאחר הברכה תדליק את הנרות. ובהדלקת נרות בליל יום טוב (ראה לעיל), לכל הדעות יש לברך לפני ההדלקה.
[ביאורים ומוספים דרשו תקיד, 42]
על איזו ברכה מותר לנשים לענות אמן רק בליל פסח ובליל סוכות אך לא בליל שבועות?
מנהג קהילות רבות מקדמת דנא, שהנשים מברכות 'שהחיינו' בשעת הדלקת הנרות בליל יום טוב; ויש מהפוסקים שהחזיקו בדבריהם במנהג זה. ולדעת פוסקים רבים, אין לברך שהחיינו בהדלקת הנרות, אך אין למחות ביד המברכות. (ויש שנראה מדבריהם, שהנשים מברכות שהחיינו בהדלקת נרות של ראש השנה בלבד). ואיש המדליק נרות יום טוב, לכל הדעות לא יברך שהחיינו, כיון שעתיד לברך ברכה זו בקידוש של ליל יום טוב.
והנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנרות – יש אומרים שלא תענינה 'אמן' על ברכת שהחיינו שבקידוש, שהרי אינן חייבות עוד בברכת שהחיינו על יום טוב זה, ועניית אמן מהווה 'הפסק' בין ברכת 'הגפן' לשתיית היין; ויש חולקים. ויש שכתבו שבפסח ובסוכות יכולות לענות, כיון שהברכה חלה על מצוות הלילה.
[ביאורים ומוספים דרשו תקיד, 42; וראה עוד שם]