היום נלמד: בניית בית הכנסת
יום חמישי כ"ב בתמוז תשע"ו
האם מותר לבנות בית כנסת באמצעות פועלים גויים?
מצוה על בני העיר לבנות בית הכנסת. יש אומרים שמצוה זו היא מדאורייתא, הכלולה במצוַת "ועשו לי מקדש", ויש אומרים שזו מצוה מדרבנן. ואף כשכבר יש בית כנסת בעיר - אם אין מקום לכל המתפללים, מצוה לבנות בית כנסת נוסף. ואין לבנות בית כנסת, או לתקן את צדו הפנימי, באמצעות גויים, משום שיש בכך בזיון למצוה. ויש אומרים שאף אם הפועלים הגויים שבמקום מומחים יותר מהיהודים, יש להעדיף את היהודים, אך המנהג להקל בכך. וכן אם יש הפרש רב במחיר הבנייה בין פועלים יהודים לגויים - ניתן להקל בכך, אך את סיום הבנייה יש לבצע באמצעות יהודי שומר תורה ומצוות. [סעיף א, ס"ק ב, וביה"ל ד"ה לבנות; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־4]
בבית כנסת שמתקיימים בו מנינים בכל שעות היממה - חובה לייחד חדר ללימוד!
חובה על הציבור לרכוש עבור בית הכנסת ספר תורה, וכן את כל הספרים הנחוצים ללומדי התורה: תנ"ך עם פירוש רש"י, משניות ותלמוד בבלי ומפרשיהם, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, ועוד. ואף אם אין בין מתפללי בית הכנסת הקבועים מי שילמד בספרים אלו, חובה לרוכשם כדי שתהיה אפשרות למתפללים מזדמנים ללמוד בהם. ונחלקו הפוסקים אם נדרש מהציבור (כשהיכולת בידם) לרכוש ספרי נביאים הכתובים על גבי קלף. ואם אין בבית הכנסת מקום שהציבור יכולים ללמוד בו - כגון שמתקיימים בו מנינים לתפילה במשך כל היום - חובה לייחד מקום נוסף ל'בית המדרש', שבו יוכלו ללמוד. [סעיף א, ס"ק ג, שעה"צ ס"ק ד, וביה"ל ד"ה ולקנות; ביאורים ומוספים דרשו, 11-13]
האם יש ענין הלכתי בכך שחלל בית הכנסת יהיה גבוה יותר מקומת בנין ממוצעת?
בית הכנסת צריך להיות גבוה מבתי המגורים שבעיר; ויש אומרים שאם הוא עומד במקום הגבוה שבעיר, אין צורך שיהיה גבוה מיתר הבתים. ואם יש בית כנסת אחד הגבוה מבתי העיר - יש אומרים שאין צורך לבנות את בתי הכנסת האחרים באופן זה. ובמקומות רבים אין מקפידים על כך, משום שבלאו הכי קיימים בתים של גויים, או של יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, הגבוהים מבית הכנסת; ויש אומרים שהסיבה היא משום שסומכים על שיטת אחד הראשונים שהלכה זו אמורה ביחס לחלל הבית, כלומר, שגובה חללו של בית הכנסת צריך להיות גבוה מחלל בתי המגורים, ועל כך אכן מקפידים בבתי כנסת רבים. [סעיף ב וס"ק ה; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־18]