היום נלמד: דיני קדימה לברכה
יום שלישי כ"ב בניסן תשע"ז
מדוע למאפה יש דין קדימה לברכה על פני תבשיל?
כפי שלמדנו, מאפה או תבשיל מחיטה ושעורה קודמים לברכה לכל דבר. דין זה אמוּר גם בכוסמין, שבולת שועל ושיפון, הנחשבים כעין חיטה ושעורה; אולם החיטה והשעורה קודמות להם, כיון שהן מפורשות בתורה. וכוסמין, שהוא ממשפחת החיטה, קודם לשבולת שועל ושיפון, שהם ממשפחת השעורה. ומאפה קודם לתבשיל, כיון שניתן 'לקבוע עליו' סעודה ולברך ברכת המזון (ראה שו"ע קסח, ו). והאורז, שברכתו 'מזונות', אך לא ניתן לעשות ממנו פת שברכתה 'המוציא', קודם לברכת 'העץ' והאדמה', ונחלקו הפוסקים אם הוא קודם גם לפירות משבעת המינים, או ליין. וחמשת מיני דגן קודמים לאורז, כיון שהם משבעת המינים. [שו"ע ו, ומשנ"ב לד-לה; ביאורים ומוספים דרשו, 18, 26 ו־30]
סיכום דרגות הקדימה לברכה
סיכום דרגות הקדימה לברכה בקצרה: א. פת לפי סדר זה - חיטה, שעורה, כוסמין, ושבולת שועל ושיפון (שני האחרונים שווים בחשיבותם). ב. מאפה 'מזונות', לפי הסדר הנ"ל. ג. תבשיל 'מזונות', לפי הסדר הנ"ל. וראה לעיל לענין אורז. ד. 'הגפן'. ה. 'העץ' משבעת המינים, לפי סדר ההזכרה בתורה. ו. 'האדמה' משבעת המינים; ויש אומרים שאם 'העץ' ו'האדמה' משבעת המינים שווים בחביבותם, יש לנהוג לפי סדר ההזכרה בתורה. ז. 'העץ'. ח. 'האדמה'. ט. 'שהכל'. ובשני מאכלים השווים בברכתם ובחשיבותם, יש להקדים אחד מהם לפי סדר דרגות אלו: א. שָׁלֵם. ב. חביב. ובכל פירות העץ והאדמה (דרגות ה-ח לעיל) יש להקדים את החביב; וספק אם השָׁלֵם קודם לחביב. [משנ"ב לה ושעה"צ ה; ביאורים ומוספים דרשו, 13, 31 ו־32]
האם מאכל קודם לברכה למשקה?
מאכל ומשקה שברכתם שווה - יש אומרים שניתן להקדים לברכה איזה מהם שירצה; ויש אומרים שצריך להקדים את המאכל לברכה, אך אף לדעתם, אם המשקה חביב עליו יותר מהמאכל, יש להקדים את המשקה. וברכת מאכל ומשקה, קודמת לברכת הריח, כיון שבאכילה ושתייה נכנס דבר ממשי לגוף, מה שאין כן בריח. אולם, האוכל פרי שיש לו ריח טוב, אשר מברכים עליו "הנותן ריח טוב בפירות" - יברך תחילה על הריח ויריח, ולאחר מכן יברך על האכילה, כיון שהריח מורגש מיד כשמחזיק את המאכל בידו, בטרם בא אל פיו. ויש שכתב שיכול לברך על האכילה תחילה, ולא יכוון להנות מהריח עד שיטעם מהמאכל, ולאחר שיטעם יברך על הריח ויריח. [ס"ק לה; ביאורים ומוספים דרשו, 33 ו־34]