בסעודת פורים, פלוני אמר כי ר"י גלינסקי אמר פעם שברכותיו שוות יותר משל רבנו, כי בסיום הש"ס ברך את רבנו "אי"ה לשנה הבאה", ורבנו אמר לו "וכן לְמַר", וברכותיו נתקיימו ואילו ברכות רבנו לא… תגובה: "זה לא יתכן שברכותיו שוות יותר, שהרי אמרו 'אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך', וכמה שיותר 'הדיוט' יותר מועיל הברכה. אם כן ברכותי יותר שוות…"
ושוב בפעם אחרת שאמרו כן, הגיב רבנו: "ברכותי יותר שוות וכנ"ל, אבל, אם אתה חושב שאפשר לגמור ש"ס עם ברכות, זה טעות. צריך ללמוד, ואז גם ברכותי יהיו מועילות".
*
סעודת פורים תש"ע. אמרתי, כי איתא בספר צרור המור פר' כי תבוא, שכמו שאמרו חז"ל 'זכור את יום השבת' וגו' – 'זכרהו על היין, כך 'זכור את אשר עשה לך עמלק' – 'זכרהו על היין'. והיכן? ב'חייב איניש לבסומו בפוריא'. ואינו מובן, דבשלמא בשבת יש את החשיבות של האמירה על היין, אבל בפורים אין 'אמירה' שהיא החשיבות?
והשיב מרן: ברמב"ם מבואר ש'זכרהו' זה יין דהסעודה, וגם זה ענין חשיבות של יין, וזה שייך בפורים – שתיית היין.
אח"כ שאלו אם אשה חייבת ב'חייב איניש', והשיב: "בשמחה כן, יין לא". אמרתי שלכאורה זה תלוי אם אשה חייבת בזכור, והשיב (לכאורה בחיוך): "סגי מה שבעלה שותה".
*
לפני הסעודה נכנסתי עם ידידי שהביא את בנו בן ג' לחלאקה, ואמר רבנו: "הרי העושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם, ולא יצמחו לו שערות". המשיך וסיפר: "פעם אחת בפורים אבא תיקן כיסא שנשבר, ומאז תמיד היה חוזר ונשבר".
*
פורים תשס"ח: אמר לי רבנו בחיוך: "שתיתי יין ונשכבתי לישון לקיים מצות עד דלא ידע, אך לא נרדמתי, ואפשר שגם בזה שרוצה לישון – גם מקיים המצוה, ונימא – 'עד דלא ידע, ולא עד בכלל'"… אח"כ אמר: "פעם אחת השתכרתי בפורים, ולא בכוונה, כי הלכנו לראשי הישיבה ואצל כל אחד נתנו קצת יין ומזה השתכרתי, והיו צריכים לנסוע איתי במונית הביתה, ואמר לי החזון איש – 'לא זה רוצָה התורה'. ובדרך כלל מנהגי לשתות מעט ומשפיע על הראש, ואני הולך לישון".
*
סעודת פורים תשע"א: שאלתי, מה הביאור במה שמביאים בשם הזה"ק שכיפורים כפורים? והשיב: "בדרך פשטות הכוונה, שבפורים היתה סכנה ביום המלחמה, והם שבו בתשובה, ולכן פורים זה זמן לתשובה גם לדורות".
בעת הסעודה תשס"ו, דיברו כי יצאו לאור ספרים הרבה על מגילת אסתר. לפתע חייך רבנו: "אחד בא לרב וספרו בידו על קהלת. אמר לו הרב: אתה כמו המלבי"ם. שאלו האיש: וכי הספר כל-כך טוב? אמר לו הרב: כאשר המלבי"ם חיבר את ספרו על אסתר, אמרו עליו – הרי אחשורוש מלך טיפש היה, ולפי ספרו של המלבי"ם, היה חכם [המלבי"ם עשאהו לחכם…]. וכן אתה, הרי שלמה המלך ע"ה חכם היה, ולפי ספרך טיפש היה…".
*
בשושן פורים בדרך לסעודה, שאלתי: היום שושן פורים, מה אומרים אחד לחברו? והשיב: "א פרילאכער גוטען ספק שושן פורים".
*
סיפרתי, שאחד אמר לרבי יעקב קמינצקי: אתם הליטאים אינכם יודעים להעריך מה היא שתיית יין. במגילה כתוב "כטוב לב המלך ביין", והרי 'מלך' הוא רמז למלכו של עולם, וא"כ הרמז הוא: 'כטוב לב המלך' – מתי? 'ביין'. אמר לו רבי יעקב: אם 'מלך' אינו כפשוטו, אלא 'מלכו של עולם', אם כן גם 'יין' אינו כפשוטו – אלא 'יינה של תורה'. ורבנו נהנה מאד.
*
בפורים תשס"ב, פלוני שיכור אמר לרבנו מילתא דבדיחותא, שמספרים על לץ אחד שחזר ביום ד' מבית הבראה וביקש לעשות הבדלה. אמרה לו אשתו: הרי היום לא מוצ"ש? השיב לה כי הבדלה עושים במוצאי 'יום מנוחה'. הגיב רבינו: "אבל יש הבדלה גם לא במוצאי שבת… כי בירושלמי אמרו שבמוצאי שביעית ב'הקהל' עושים הבדלה. ושמעתי בשם חמי (שליט"א) שדעתו שבכל מוצאי שביעית יכוון בהבדלה גם על השביעית".
(גיליון 'דברי שיח' פרשת צו תשע"ט מתוך 'כל משאלותיך')