יום חמישי א' תשרי תשע"ח
האם 'הטמנה' אוסרת בדיעבד את אכילת התבשיל?
תבשיל ש'הטמינוהו' במזיד בשבת בדבר שאינו מוסיף חוֹם, או בערב שבת בדבר המוסיף חוֹם – אם ההטמנה לא הועילה לחימום התבשיל או לבישולו, מותר לאוכלו; ויש אומרים שאם הטמין בשבת תבשיל שאינו מבושל לגמרי, או שתוספת בישולו רצויה – אסור לאוכלו בכל מקרה. ואם ההטמנה הועילה לחימומו או לבישולו – אסור לאוכלו, וזאת אף אם חימום ובישול זה נעשו כבר מבעוד יום. ותבשיל שהטמינוהו בשגגה – לדעת השולחן ערוך דינו כמזיד; ולדעת הרמ"א מותר לאוכלו. ובשעת הצורך ניתן להקל; ויתכן שאף כשההטמנה השלימה את בישול התבשיל. [שו"ע רנז, א, משנ"ב ח ו־י, וביה"ל ד"ה יש; ביאורים ומוספים דרשו, 10]
האם 'הטמנה' לצורך סעודת שלישית מותרת?
כפי שלמדנו, איסור 'הטמנת' תבשיל בערב שבת – בדבר המוסיף חוֹם – הוא מחשש שיעשו מלאכה בשבת כדי להאיץ את סיום הבישול. ויש אומרים שלפיכך אין האיסור אלא בהטמנה לצורך סעודת הלילה, אבל לצורך סעודות היום מותר להטמין, כיון שבלאו הכי יתבשל התבשיל במשך הלילה. ובדיעבד ניתן להקל בכך; ובתנאי שלא יעשה כן בקביעות. ולדעה זו מותר גם להטמין תבשיל המבושל לגמרי, אף לצורך הלילה, שהרי הוא מבושל ואין חשש לעשיית מלאכה; וכן בערב שבת בבוקר – מותר להטמין אף תבשיל שאינו מבושל לגמרי, כיון שעד הלילה הבישול יסתיים. [שו"ע רנז, א, ומשנ"ב יא; ביאורים ומוספים דרשו, 13]
מדוע כיסוי הסיר במכסה אינו נחשב ל'הטמנה'?
הנחת כיסוי על מאכל כדי לשומרו מלכלוך וכדומה, אינה נחשבת לפעולה של 'הטמנה'. ומותר לכסות אף בדברים ששומרים על חוֹם המאכל, כיון שאין כוונתו להטמנה. ויש שכתב שבכיסוי המיוחד לסיר, מותר לכסות אף כשמתכוון גם לשמור את החום, כיון שנצרך לכסות גם לשמירה מלכלוך, וזוהי צורת השמירה של הסיר, ואין פעולת הכיסוי נראית כהטמנה כלל. וכיסוי ב'נייר כסף' – נחלקו הפוסקים אם נחשב להטמנה; ויש מהמתירים שהתנה זאת בכך שכוונתו אכן תהיה לשמירת המאכל, כגון למנוע התפוררות או פיזור, וכדומה. [שו"ע רנז, ב, ומשנ"ב יד; ביאורים ומוספים דרשו, 18]