יום שני כ"ט אב תשע"ז
באיזו שעה צריך לסגור את החנות בימי שישי?
אין לעשות מלאכה בערב שבת מזמן מנחה ואילך, בין בחינם ובין בשכר, כי אם לצורך שבת. ואם מקבל שכר עבור מלאכתו זו, יפסיד בדבר אחר כנגדו. ולדעת כמה פוסקים יש חשש איסור בדבר. וזמן מנחה – יש מפרשים 'מנחה גדולה', דהיינו מכמחצית השעה לאחר חצות היום; ויש מפרשים 'מנחה קטנה', דהיינו מכמחצית השעה לאחר תחילת הרבע האחרון של היום, ויש מהאחרונים שפסקו כדעה זו. ופועלי שדה חייבים לכל הדעות להפסיק את מלאכתם בזמן מנחה גדולה. ואף מי שבני ביתו מכינים עבורו את צורכי השבת, רצוי שיפסיק את מלאכת השדה לפחות בזמן מנחה קטנה; ורבים נוהגים להחמיר אף במלאכה שבבית. וכן במכירה בחנות – יש להחמיר ולסגור את החנות בהגיע זמן מנחה קטנה. וחנות הפתוחה בזמן שראויה להיות סגורה, אין לקנות בה באותה שעה, כדי שלא לסייע לעוברי עבירה. ויש המקלים במכירה בצנעה יותר מבמכירה בחנות. [שו"ע רנא, א, משנ"ב א, ב, ג ו־ה, שעה"צ ב ו־ג, וביה"ל ד"ה העושה, וד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 1-3]
האם מותר לחייט לתפור בגדים לשבת ביום שישי אחר הצהריים?
כאמור, מלאכה לצורך שבת מותרת בערב שבת במשך כל היום. ולכן, לדוגמה, מותר לתפור בגדים או לתקנם לצורך השבת, ואף ב'מעשה אומן'; ולדעת הגר"א דווקא ב'מעשה הדיוט'. ומותר לעשות מלאכה זו עבור אחרים, אך מזמן מנחה ואילך (ראה לעיל) יש לעשות זאת בחינם בלבד. וכן עשיית מלאכה 'דרך עראי', כלומר, כבדרך אגב, ולא בדרך של מלאכת קֶבע, מותרת במשך כל היום; ואף בשכר, ואף שלא לצורך השבת. ומלאכות המותרות בערב פסח (ראה שו"ע תסח) ובחול המועד (ראה משנ"ב תקל, א), מוּתרות אף בדרך של מלאכת קבע. וכן פועל העובד אצל אחֵר – אם אין מנהג המקום להפסיק את העבודה מוקדם יותר, ימשיך לעבוד אף לאחר זמן מנחה; ויַפסיק לעבוד בסמוך לשיקעת החמה, באופן שיהיה פנאי להכין לעצמו את צורכי השבת הבסיסיים; אולם, לכתחילה מוטל עליו לסכם עם המעביד שעבודתו תסתיים בזמן 'מנחה קטנה'. [שו"ע רנא, א-ב, משנ"ב ד-ה, שעה"צ ד, וביה"ל ד"ה אגרת, וד"ה לתקן; ביאורים ומוספים דרשו, 6 ו־8; וראה משנ"ב ז]
מה מותר לעשות בערב שבת על מנת למנוע תרעומת מלקוחות?
מי שאין באפשרותו לרכוש את צורכי השבת ועונג שבת, עבורו ועבור משפחתו, רשאי לעבוד בערב שבת גם לאחר זמן מנחה, בכל מלאכה שהיא, ואף שאינה לצורך השבת – על מנת לרכוש בשכרהּ את צורכי השבת. וכן אם לָוָה כסף לרכישת צורכי השבת על סמך שיפרע את ההלוואה ממה שישתכר בערב שבת, רשאי לעבוד לשם כך במשך כל היום. וכן אם מותר לעבוד בערב שבת במלאכת 'דבר האבֵד' (ראה שו"ע תקלז). ובאופן שאם לא ישלים את מלאכתו את השבת יפסיד משכר העבודה, או שבגין כך לא ימסרו לו עבודות נוספות בעתיד – יתכן שהמלאכה נחשבת כדבר האבֵד. ואם התחיל בעשיית המלאכה לפני זמן מנחה, יש להקל ולסיימהּ אף אם עושה כן רק במטרה למנוע תרעומת מצד הלקוח, ולא למניעת הפסד. וירא שמים יתאמץ שלא לבוא למצב כזה בו יצטרך לעבוד בערב שבת עד סמוך לשקיעת החמה, אלא אם כן זקוק לכך על מנת לרכוש את צורכי השבת, כנ"ל. [משנ"ב רנא, ה, וביה"ל ד"ה ואינו; וע"פ שונה הלכות, ז; ביאורים ומוספים דרשו, 7]