יום רביעי י"ז באב תשע"ז
איזה איסור מאיסורי שבת יש רק ביבשה ולא בים?
חכמינו ז"ל אסרו על האדם להתרחק בשבת יותר מאלפיִם אמה (960-1,152 מטר, לשיטות השונות) מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת השבת, ואיסור זה נקרא 'תחומין'. ויש אומרים שהתרחקות של שנים עשר 'מיל' (11.52-13.83 ק"מ), אסורה מדאורייתא, ודורשים זאת מהכתוב על מחנה ישראל, שאורכו היה שנים עשר מיל: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". ובימים, נהרות ואגמים, לכל הדעות אין איסור תחומין מדאורייתא, מפני שאינם דומים למחנה ישראל, שהלכו ביבשה ולא במים; אך יש בהם איסור תחומין דרבנן של אלפיִם אמה, כביבשה. ומשום כך, כפי שלמדנו, בימים הסמוכים לשבת, אסור להתחיל בהפלגה הנמשכת לתוך השבת, אם ידוע שבשלב כלשהו בשבת תעבור האנייה במקום שיש בו איסור תחומין, (ראה להלן), אלא אם כן מדובר בצורך מצוה. [שו"ע רמח, ב, ומשנ"ב יג, בהרחבת המקור]
המפליג באנייה בשבת בלב ים – מדוע אינו עובר על איסור 'תחומין'?
מקום הגבוה יותר מעשרה טפחים (טפח = 8-9.6 ס"מ, לשיטות השונות) מהקרקע, אשר רוחבו פחות מארבעה טפחים, משום שאינו ראוי להליכה, יתכן שאין בו איסור תחומין; ובאיסור תחומין דרבנן (ראה לעיל) ניתן להקל. ולכן, באנייה, כאשר בינהּ לבין קרקעית הים או הנהר יש יותר מעשרה טפחים – אין איסור תחומין; ולא זו בלבד, אלא שאנו מניחים תמיד שיש עשרה טפחים בינה לבין הקרקעית, אלא אם כן ידוע אחרת. ואם יש בינה לבין הקרקעית פחות מעשרה טפחים, אך האדם שבתוכה רחוק מהקרקע יותר מעשרה טפחים – כיון שהאנייה רחבה ארבעה והיא ראויה להלֵּך בתוכה, נחשבים העומד בה כאילו הוא עומד בתחתית האנייה, ויש לו איסור תחומין; ויש אומרים שאם רגליו גבוהות יותר מעשרה טפחים מהקרקע אין בו איסור תחומין; ובשעת הצורך ניתן להקל. [שו"ע רמח, ב, ומשנ"ב יד]
מהיכן מודדים את האלפיִם אמה של 'תחום שבת'?
כאמור, אסור לאדם להתרחק בשבת יותר מאלפיִם אמה מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת השבת, וזהו 'תחום שבת'. אם שהה בשטח המוקף במחיצות או בחוטי 'עירוב', אף אם מדובר בעיר גדולה מאד – נמדד התחום מהמחיצה, או מהמקום בו מסתיים העירוב, והלאה. ואם שהה במקום פתוח – השטח שעד ארבע אמות (ראה שו"ע שצו, א) נחשב כמקומו של אדם, ומדידת התחום היא משם והלאה. ואם טעה ויצא מחוץ לתחום – אם הגיע לעיר או לשטח המוקף מחיצות, רשאי להסתובב בכל העיר ובכל השטח המוקף; ואם הגיע למקום פתוח, אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו. ואם שהה באנייה בבין השמשות, ויצא ממנה לאחר מכן – לדעת השולחן ערוך אסור לו לשוב אליה בשבת, ולדעת הרמ"א מותר. ויש אומרים שלכתחילה יש לערוך את ה'קידוש' של ליל שבת באנייה, כדי לפרסם את הדבר ששהה בה בבין השמשות. [שו"ע רמח, ג, ומשנ"ב כ, כא, כב ו־כד]