נזיר דף מט
אימתי היה מחסור באוכל בביתו של הגה"צ רבי משה שניידער?
ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא
מבואר מהפסוק אומר מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א שכהן גדול אינו נטמא אפילו לא לשבעה קרוביו. וביאר בזה האדמו"ר מקוצק זצ"ל, שהכהן גדול שהוא צדיק הדור, מוטל עליו להרגיש קרבה ואהבה גדולה לכל עם ישראל כאילו הם בניו ממש, ולכן אין לו אצלו חילוק בין שבעה קרוביו לכל ישראל, כי כולם שווים אצלו באהבתו אותם במידה שווה. [ואין הכוונה ח"ו שהוא יכול לזלזל בחיוביו המיוחדים כלפי קרוביו, אלא להפך שהחיובים המיוחדים כלפי הקרובים, נוהגים אצלו גם כלפי כל עם ישראל].
ומספרים על כמה צדיקים ובראשם הגה"ק בעל "דברי חיים" מצאנז זצ"ל שהפקירו עצמם וממונם לכל יהודי, ולא העדיפו את בניהם על אחרים, וכן מו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל השווה את עצמו לתלמידי הישיבה, ולא היה לוקח אוכל לו ולבני משפחתו אלא מהאוכל של הישיבה, וכאשר בישיבה היה מחסור באוכל, גם לו ולמשפחתו לא היה אוכל, וצמצם מאוד בהוצאותיו ובהוצאות בני משפחתו מתוך הקפדה שלא להעדיף את צרכי עצמו ומשפחתו מצרכי בני הישיבה, כי כולם היו שווים אצלו כמשפחתו.