כתובות פ
מדוע השטן גורם לבכי ביום הכפורים?
המחוברין בקרקע
לסיבת הבכייה בעת אמירת ׳כל נדרי׳, ביאר הרה״ק רבי פנחס מקאריץ (אמרי השלם פנחס אות תקלז) כי קוב״ה ושכינתיה וכל הפמליא של מעלה יורדים לעולם הזה ביום הקדוש ואין שום מקום בעולם שיוכל לסבול אותם ואת קדושתם, רק הם מתלבשים בדמעות שהננו מורידין אז לפני ה'.
אמנם צריך להיזהר שההתעוררות לא תביא אותו לידי עצבות, ולזכור מאמרו של הרה״ק רבי משה מקאברין זי״ע (אמרות בשה, יום הכיפורים) שאמר לאידך גיסא, דכיון שהשטן יודע שאין לו רשות להשטין ולהכשיל את האדם ביום הקדוש, לכן היא מעורר את הבכי בשעה כזו כדי שיבואו לידי עצבות ומרה שחורה ח"ו. על כן יזהר וישמר לצאת ידי שניהם – לבכות מתוך שמחה, ולחזק עצמו בהתחזקות ובטחון – כי ביום הזה יכפר עליכם לפני ה' תטהרו בטהרת הלב.
וכבר פירשו במה שנאמר (איכה ב יט) 'שפכי כמים ליבך', שדימה שפיכת הלב למים , שכשם שהמים מעיקרם מחוברים לקרקע עולם, וכשדולה בכלי הרי הוא מנתקם ממקור חיותם וחיבורם, ואילו כאשר המה נשפכים הרי הם חוזרים אל שורשם, כך על דרך זה ישפוך האדם ליבו נוכח פני ה 'עד שיחזור לשורשו ולמקור חיותו האמיתי.
(באר הפרשה)
בכל ערב יום הכיפורים היו נוהגים בניו ובנותיו של הרה"ק רבי יעקב ישראל המגיד מישרים דק"ק קרעמניץ לבוא לבית אביהם שיברך אותם.
קרה פעם שאחת מבנותיו איחרה לבוא, באה ועמדה לפני פתח בית הכנסת בכדי שכשיבוא אביה הרב לביהכ"נ יברכנה שם, ועל זרועותיה החזיקה את תינוקה הקטן.
כשבא הרב מצא אותה עומדת בחצר בית הכנסת ובוכה, וגם הילד בוכה בכי רב, וישאל הרב את הילד: למה זה אתה בוכה, השיב הילד: אני רואה שאמא בוכה לכן הנני בוכה גם אני.
מיד נכנס הרב לביהמ"ד ועלה לפני ארון הקודש וסיפר בבכיה רבה את דברי התינוק, ואמר: אם הילד ראה רק פעם אחת שאמו בכתה, אז בכה גם הוא, כל שכן אנחנו שנפשינו יודעת מאוד שהשכינה הקדושה בוכה, כמו שנאמר "במסתרים תבכה נפשי" שבוודאי עלינו לבכות, ונתעורר כל הקהל בבכיה רבה למשמע דברי הרב, ואמר הרה"ק החוזה זי"ע שנעשה אז רעש בשמים מהתשובה שנתעוררה אצל המתפללים.
(ליקוטים וסיפורים נפלאים)