כתובות כט
על איזה חידוש של החיד"א, כותב ה'בני יששכר' שכדבריו פסקו להלכה בבית דין של מעלה?
מיתת בית דין
ה'בני יששכר' (חודש תשרי, ד', ל"ט-מ') מביא בשם החיד"א זי"ע: ארבעה חילוקי כפרה, לא נאמרו אלא לאחד ששב מיראה, אבל השב מאהבה, אין צריך לארבעה חילוקי כפרה, אלא מתכפר הכל בתשובה לבדה. וכמו כן, מי שעוסק בתורה לשמה, אינו זקוק לארבעה חילוקי כפרה.
ומסיים הבני יששכר: 'ולא נודע לי מקומו [מקורו] איה, אבל כיון שפסק כן רב גדול ומובהק בדורו בבית דין של מטה, פוסקים כן להלכה בבית דין של מעלה'!
[הכוונה למבואר ברמב"ם בהלכות תשובה (פרק א' הלכה ד'): א) עבר אדם על מצוַת עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלים לו. ב) עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ג) עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ד) במה דברים אמורים בשלא חילל את השם בשעה שעבר, אבל המחלל את השם, אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתן תולין ומיתה מכפרת].
(ופריו מתוק דברים סוף פרשת נצבים)