כתובות כא
למה התכווין הצדיק ממנצ'סטר כשאמר לבחור 'יש לך לב חזק'?
אשרתא דדייני
על הפסוק 'והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך' (דברים כט יח) מפרש רש"י, "בשרירות" לשון "במראות ליבי", אבל ב"רבינו בחיי" פירש: "ויתכן לפרש בשרירות לבי, בחוזק, והוא לשון חז"ל אשרתא דדייני (כתובות כא:) שהוא קיום בית דין" עיי"ש.
לפירושו של "רבינו בחיי", אפשר להוסיף סיפור מן העניין המובא ב"עלי ורדים", מספרים על הרב הצדיק ממנצ'סטר, הרב יהודא סגל, שפעם נכנס לחדר בפנימיית הישיבה, והבחין באחד הבחורים שעדיין ישן, אחרי שכבר העירו את כל הבחורים, והיה זה כמה דקות לפני סוף זמן קריאת שמע, הוא לא העיר את הבחור שוב. כעבור שעה, בעיצומו של ה"סדר" נכנס הבחור לבית המדרש, קרא לו הרב ואמר "יש לך לב חזק". ולא הוסיף.
התיישב הבחור במקומו, והתחיל לחשוב מה פשר דברי הרב, האם היתה זו ברכה? או אולי הערה? ואולי זו גערה עטופה ברמז?
חזר אל ראש הישיבה ושאל אותו: כבוד הרב מה כוונת דבריו? השיב לו:כשהייתי בחדרך וראיתיך ישן שנת ישרים דקות לפני סוף זמן קריאת שמע חשבתי בלבי שאם תתעורר ותיווכח כי עבר הזמן, תתעלף מרוב צער וחלישות דעת.
הנה אני רואה שהגעת ל"סדר" כרגיל, כלומר הכל עבר בשלום, אם כן כנראה באמת יש לך לב חזק…
(גליון אגעדאנק – ציוני תורה)