חגיגה ב
כיצד שיכנע החידושי הרי"ם את אחד מחסידיו לישא בעול הצדקה יותר מאחרים?
מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין
ארע שסיפרו ל'חידושי הרי"ם', כי אחד מחסידיו רוצה לפנות דייר עני ואביון מהדירה שמשכיר לו. שלח הרבי לקרוא לו, והחל לייסרו על כך. טען לו החסיד: "מפני מה מחוייב אני יותר מאחרים לוותר על הכסף שהוא חייב לי? אם אין לו, ליהודי זה, לשלם על שכירות הדירה, ילכו נא ויקבצו נדבות בשבילו, ואף אני עצמי אתן נדבה ביד רחבה. אבל מפני מה עלי לשאת בכל ההפסד?".
השיבו האדמו"ר: "חז"ל אמרו (חגיגה ב:): 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין', וזאת על מנת שיוכל לישא אשה, שחלק העבד שבו מונעו מלישא אשה יהודיה.
"ויש להקשות, מדוע האדון צריך להפסיד ולשחרר את העבד? ילכו נא ויקבצו את הסכום הדרוש, ישלמו לאדון ויפדו את העבד?
"התירוץ הוא, שאם עבדך הוא, ועלה בחלקך להיות רבו, עליך מוטלת החובה לדאוג לו! אף אתה, אם הקב"ה סיבב שהעני הזה הוא הדייר שלך, בדין הוא שאתה תסבול את הפסדו!".