ראש השנה כב
במה חלק הרמב"ם כבוד לרופאים והביאם בפסקיו?
מעשה בטוביה הרופא
כתב הרמב"ם (מלוה ולוה פט"ו ה"א) וכן הוא בשו"ע (חו"מ סי' ע ס"ג) 'אם אמר אל תפרעני אלא בפני תלמידי חכמים, או 'בפני רופאים' ואמר פרעתיך בפניהם והעדים מתו או הלכו למדינת הים, הרי זה נאמן ונשבע'.
ומקור דברי הרמב"ם הוא ממסכת שבועות (מא:) אלא שבגמרא נאמר רק לומדי הלכות, והרמב"ם הוסיף רופאים, ויש לשאול למה הוסיף הרמב"ם רופאים, שלא מוזכר בגמרא?
וכתב הגר"ח קניבסקי שליט"א בקרית מלך (הוספות לכללי הרמב"ם) שכן הוא דרך הרמב"ם שאם יש דוגמא בגמרא, מביא לכך עוד דוגמא, כדי שלא יאמרו שהדוגמא היא בדווקא, ואחד מהמקומות היא כאן, שהגמרא כתבה תלמידי חכמים והרמב"ם הוסיף רופאים.
אמנם עדיין יש לדון למה נקט הרמב"ם דווקא רופאים, ולא נקט מקצוע אחר, ואולי יש לומר מוסיף הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על פי מה ששמעתי בשם תלמיד חכם תושב פרשבורג, שהיו קוראים לרופאים לתורה ביום כיפור, בשם 'מורינו', תואר המקביל למורי הוראה, והוא משום שחולה מאכילים אותו על פי רופאים, נמצא שהתורה הסמיכה אותם להורות דינים כיצד ינהגו בני ישראל ביום הכפורים, ולכן אפשר לקרותם בשם זה.
ומצינו שגם חכמים שאלו את הרופאים לענין הלכות, ואולי לכן רצה הרמב"ם לחלוק כבוד לרופאים, וצרף אותם ליד התלמידי חכמים.
באחד הקהילות ברוסיא, היה כתוב תקנה בפנקס העיר, שאסור לרופאים, לעבור לפני התיבה, שכן אינם מכוונים בתפילת רפאינו, ולא מבקשים בכל לב רפאנו ה' ונרפא.
ולענ"ד אומר הגר"י זילברשטיין נראה שלא ראוי לתקן תקנה כזו, שהרי חז"ל שקדו להטיב עם הרופאים, ותקנו דרופא שהזיק בשגגה פטור מפני תיקון העולם, כדי שלא ימנעו מלהיות רופאים, וכמבואר בשו"ע (יו"ד סי' שלו) ואם כן לא ראוי לתקן תקנה כזו, הפוגעת בכבוד הרופאים.
ואדרבה ידוע לנו על רופאים דגולים וביניהם ד"ר אדלר ע"ה מלונדון, שהיה יום יום מתפלל על עשרות חולים שיתרפאו, ואין כל חשש להוריד רופא כזה לתיבה, ואדרבה זכות גדול הוא לציבור שרופא כזה המכוין בכל לב יתפלל.
(חשוקי חמד)