ביצה מ
מה היתה דרשתו של החתם סופר כשסיים מסכת ביצה בגיל שמונה?
סיום מסכת ביצה
רבי שמעון סופר אבד״ק קראקא בתולדות אביו מרן החתם סופר, מספר עליו שכאשר היה בן ג׳ שנים שלחו אביו למלמד ללמוד תורה, אחר הצהריים חזר לביתו כשהוא בוכה בכיה רבה, שאל אותו אביו מפני מה אתה בוכה, ענה הנער ׳המלמד הכה אותי'. מדוע הכה אותך? והשיב שלמד הפסוק ׳ויקח עפר מן האדמה, (בראשית ב ז) ופירש המלמד באידיש שהקדוש ברוך הוא לקח ׳ערד פון די ערד' [אדמה מהאדמה], שאלתי אותו א״כ מה צריך לכתוב שלקח עפר מן העפר, היה צריך לכתוב שלקח עפר, או אדמה? [בחתם סופר על התורה בפרשת וירא הפסוק 'ואנוכי עפר ואפר' (שם יח כז) מפרש שעפר ואדמה אינם שמות נרדפים ושווים אלא שעפר מצינו רק על עפר תלוש ואדמה רק על המחובר, וכמאמר הכתוב 'ויקח ה' עפר מן האדמה'] המלמד השתיק אותי, ואני התעקשתי ושאלתי שנית, ולכן הכה אותי המלמד.
הם גרו בעיר פרנקפורט, והלך האבא להגה״ק רבי נתן אדלר זי״ע שהיה שם תופס ישיבה, לספר לו מעשי בנו והמלמד, אמר לו רבי נתן, אם לעצתי תשמע הרי שאם זיכה אותך ה' בבן חכים ששואל שאלות כאלה, אל תמסרהו אל המלמדים, תלמד אותו אתה בעצמך, לקיים ׳ושננתם לבניך, ולא ע״י שליח'. ואכן הוא השליך את כל עסקיו מנגד וישב ללמוד את בנו שהיה בן ג' שנים מבוקר עד ערב, וכך גידל האב את בנו הקטן. וכשהיה בן ז' כבר ידע כל חומש ויקרא עם כל הדרשות שבתורת כהנים.
וסיפר החתם סופר לבניו שבגיל שמונה עשה סיום על מסכת ביצה, ובשעת סעודת סיום המסכת הזמינו את הגה״ק רבי נתן אדלר זי״ע וכן בעל ההפלאה הגה״ק דבי פינחס איש הורוביץ זי״ע, וכיבדו את החתן הצעיר לומר דבר תורה, והזכיר בדבריו חידוש של זקנו הגה״ק מהרשש״ך, בעל כוס הישועות, והשיג בדרשתו על דעת זקנו והפריך את ראיותיו. עמד אביו רבי שמואל וגער בו היתכן לחלוק על דברי זקנך, אך רבי נתן אדלר נתן צדק בדבריו, ומאותו יום והלאה גידלו רבי נתן אדלר כבן טיפוחיו, ובגיל עשר שנים כבר היה בישיבת רבי נתן.
(גליון ממשקה ישראל)