יומא פ
מה ההבדל בין שאלת החכם לרשע בהגדה של פסח?
האוכל אכילה גסה
שאל הרה״ק מהרי״ד מבעלזא זי״ע – הרי את שאלת הרשע המובאת כאן, אנו מוצאים בפסוק בפרשת בא (שמות יב כו) ״והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם״, אולם בפסוק לא מצאנו רמז לכך שזוהי שאלת הבן הרשע. מניין, א״כ, למדו חז"ל שהבן הרשע הוא ששואל שאלה זאת?
אלא הסביר וענה: אם נסתכל, נשים לב לשינוי בלשונות הפסוקים: בפסוק (שמות ינ יד) ״והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת״ – הבן שואל, וכך גם בפסוק (דברים ו כ) ״כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים וגו' שאף הוא נאמר בלשון שאלה, ורק בפסוק שבו הלשון הוא ״מה העבודה הזאת לכם״, הבן אינו שואל ומבקש תשובה, אלא אומר 'והיה כי יאמרו', ולכן מובן שזהו הבן הרשע!…
הוסיף על כך בנו הרה״ק רבי אהרון מבעלזא זי״ע שלפי זה נוכל לפרש את מה שנאמר בתשובה לבן החכם: ״ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין וכו', ולכאורה המילים ״כהלכות הפסח״ הם ללא צורך? אלא, מצינו בגמ׳ (הוריות י:) ״אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ׳כי ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם׳? משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם, אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה, זה שאכלו לשם מצוה – צדיקים ילכו בם, זה שאכלו לשם אכילה גסה -ופושעים יכשלו בם״.
נמצא לפי זה, ששייך לקיים את מצוות ה׳ כחכם – או כרשע. וזו כוונת בעל ההגדה: ״ואף אתה אמור לו״, לחכם באמירה רכה, ״כהלכות הפסח" כלומר: כשם שבעשיית קרבן פסח שייך להיות צדיק ורשע, כך גם כאשר שואלים שאלות ניתן לשאול כצדיק או לשאול כרשע, ורק מאחר ששאלת כצדיק משיבים לך כהוגן, אבל לרשע, שאין בדעתו לקיים מצוות ה', מקהין את שיניו למרות שלכאורה גם הוא שואל את אותה שאלה…
(עלון פנינים)