פסחים עט
כיצד ביאר הנועם אלימלך לבנו מדוע באים אליו הבריות ותובעים ממנו בריאות ופרנסה?
מחצה על מחצה
הגמרא בקידושין (מ:) אומרת 'לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא מחצה זכאי ומחצה חייב, וכל העולם כולו מחצה חייב ומחצה זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות'. על פי גמרא זו מפרש החתם סופר את הפסוק 'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה' (דברים ד ח). ולכאורה יש להתבונן מדוע פתח הכתוב בלשון יחיד 'ראה', וסיים בלשון רבים 'לפניכם'. ואומר החתם סופר ואפשר שמרומזים בזה דברי הגמרא שאדם במעשה אחד יכול לגרום לברכה רבה לכלל ישראל, וזהו שאומרת התורה 'ראה' בלשון יחיד, שהברכה נמצאת בידו של כל אחד ואחד מישראל. שאם יתבונן וידאג היחיד לקיום התורה והמצוות, על ידי זה 'אנכי נותן לפניכם' לפני הכלל , 'ברכה'.
כיוצא בזה מסביר הרה"ק בעל הבאר מים חיים זי"ע בדרך מוסר את דברי גמרא אלו על פסוק נוסף, 'זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש (שמות ל. יג). שעה שאדם עומד לעבור על אחד מפיקודי ה' וממצותיו חלילה, הריהו חייב לשקול ולתת בדעתו על 'מחצית', להיות מודע לכך, שהעולם כמו שרוי במצב של מחצית על מחצית, ושעוונותיו עלולים להכריע חלילה לחובה…
מסופר על הרה"ק בעל הנועם אלימלך מליעזנסק זי"ע שיום אחד פנה אל בנו ואמר לו, התדע בני, מפני מה באים אלי הבריות יום יום ותובעים ממני בריאות ופרנסה? – משום שמן הסתם הם יודעים, שאני האשם במצבם הרע, שבעוונותי הכרעתי את העולם לכף חובה.
(פנינים)