נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית־הכנסת בברכה - משום 'פרסומי ניסא'. ובית־הכנסת שאין מתפללים בו בקביעות שתים מתוך שלש התפילות שבכל יום, דעת הגרי"ש אלישיב שאין מדליקים בו, ולדעת הגר"נ קרליץ די בכך שמתפללים בו ערבית בקביעות; וכן דעת הגר"ח קניבסקי שאם מתפללים בו ערבית בקביעות מדליקים בו, ואף אם מתפללים בו בשבת ובמוצאי־שבת בלבד, מדליקים בו בערב־שבת ובמוצאי־שבת.
מקום עבודה וכדומה, שיש בו חדר המשמש באופן קבוע לתפילות מנחה וערבית - דעת הגר"ח קניבסקי שמדליקים בו, אך לדעת הגרי"ש אלישיב אין מדליקים אלא בבית־כנסת של ממש; ומקום שאינו מקורה ואינו מוקף כולו במחיצות, אך הוא משמש כמקום תפילה קבוע לרבים ככל בית־כנסת, כמו הכותל המערבי, דעת הגרי"ש אלישיב שמדליקים בו. ו
ית־כנסת שיש בו אולם מרכזי וחדרים קטנים יותר המכונים 'שטיבלאך' - דעת הגרי"ש אלישיב שיש להדליק באולם המרכזי בברכה, וביתר החדרים ללא ברכה, וכך דעתו גם לענין 'עזרת־נשים' שמתפללים בקביעות בימות החול, שידליקו בה ללא ברכה; אולם לדעת הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי יש להדליק בברכה בכל 'שטיבל' שמתפללים בו בקביעות ויש בו 'ספר־תורה' לעצמו. [שו"ע תרעא, ז; ביאורים ומוספים 'דרשו', 70]