גן החיות בפתח תקווה פתח את שעריו כמו בכל יום. ההיפופוטם, שממוקם בכניסה, התעורר משנת הלילה ויצא לכמה דקות מהביצה הטובענית בה הוא נמצא, מפהק פיהוק גדול. בכלוב מולו התרוצץ הנמר בכלובו, מחפש אוכל, ובמרחק לא גדול משם כבר נצבו שלושים-ארבעים ילדים ליד ג'וני, השימפנזה האהובה על כל ילדי גוש דן , שידעה היטב למשוך את תשומת הלב של הילדים והמבוגרים כאחד.
רוב באי גן החיות לא ידעו מה יום מיומיים, אבל באותו היום, לפני עשרות בשנים, הגיע לגן החיות רשכבה"ג מרן שר התורה, הגר"ח קניבסקי שליט"א, כדי לצפות, יחד עם בניו ובנותיו הקטנים, בנמר ובדוב, באריה ובברדלס, בקופים ובפילים… (מתוך ספר "בית אימי").
■ ■ ■
וכן כותב רשב"י זיע"א, בזוהר הקדוש (פרשת נח): "כמה יש להם לבני האנוש, להסתכל בכבוד הקב"ה ולשבח לכבודו. משום שכל מי שיודע לשבח לאדונו ולייחד שמו חביב הוא למעלה ולמטה. ועל זה מי שיודע לשבח לאדונו ולייחד שמו חביב הוא למעלה וחמיד לתתא והקב"ה משתבח בו, ועליו כתוב 'ישראל ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר'".
רשב"י זי"ע כותב דברים נוקבים בזוה"ק, לפיהם ההבדל בין היהודים והגויים, הצדיקים והרשעים, הוא בין המתבוננים במעשי השם, לבין מי שאינם מתבוננים. רשב"י כותב על גודל השכר העצום הניתן למתבוננים אלו, ולהיפך, גדול העוון והעונש לאלו שאינם מתבוננים בנפלאות הבורא. הזוהר הקדוש בפרשת פקודי כותב ש"אין שכר בעולם ההוא כמו לאלו המשתדלים בחכמה להסתכל בכבוד אדונם, ואין שיעור לשכר של אלו שיודעים א החכמה להסתכל בכבוד אדונם. אשרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא, ככתוב 'אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה'".
הזוהר כותב בהקדמתו ש"אוי לבני העולם שלא משגיחים ואינם יודעים בכבוד אדונם ולא יודעים על מה קיים העולם". ובמקום אחר כותב רשב"י: "בא וראה כמה אטומים הם בני האדם, שלא יודעים ולא משגיחים ביקרתו של הקב"ה".
ועוד מדברי הזוהר הקדוש: "הדודאים נתנו ריח, מאי 'נתנו ריח'? כשרון מעשיהם לדעת ולהכיר לבורא". וכך מובא בזוהר בעוד מקומות רבים.
■ ■ ■
באחד הימים, לפנות בוקר, העיר המלבי"ם זצוק"ל את בני ביתו, הלבישם בגדי שבת ואמר להם: "הולכים לראות מראה נורא", והראה להם את זריחת השמש (הובא בספר שמחתני ד' בפעלך, להרה"ג רבי אהרן גינוער שליט"א).
רבינו החפץ חיים זצוק"ל, היה יוצא באמצע ראש השנה ליער. לפליאת תלמידיו, הסביר רבינו: "אני רוצה לראות למי אני עובד"… וסיפר הגה"צ רבי חיים יצחק חייקין זצוק"ל, תלמידו של החפץ חיים: "פעם אחת תיאר לנו החפץ חיים זצוק"ל את גודל נפלאות מעשי ד', בנושא של אכילת ועיכול האוכל אצל האדם, איך האוכל נכנס דרך הפה ומגיע לבני המעיים וכו', כך פירט את העניין בהתפעלות ממעשי ד' כמה נפלאות יש בזה. עוד סיפר המשגיח, הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א, ששמע מהגר"ד וייצל זצוק"ל, הרב של ברנוביץ, שפעם היה אצל מרן החפץ חיים זצוק"ל, ובחוץ ירד באותה עת גשם. והנה רואה הוא את החפץ חיים עומד ליד החלון, מתבונן בגשם הניתך ארצה. הוא שמע איך שהוא מתבטא לעצמו כמהרהר בקול: "הקב"ה מראה מה שהוא יכול, איך שבו זמנית רחובות שלמים מתמלאים גשם" (ספר מאיר עיני ישראל).
במשך חודשים רבים סיפרו מרן המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל, על ביקור אחד שערכו בגן החיות, כדי להראות את גודל נפלאות ד' ופלאי הבריאה (מהגאונים הצדיקים ר"ד סגל שליט"א, רש"ח גינוער שליט"א, ור"א ויסבלום שליט"א בשם רבו ר"ש וולבה זצוק"ל).
אמר מרן הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל: "את כל עמל התורה שלי, הייתי נותן כדי לראות את הצבע של הרקיע". תלמיד שאל את הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל מה עליו לחשוב בדרכו לירושלים. ענה לו הגר"ש: "תחשוב על עוצמתם של ההרים שסביב ירושלים"… הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל היה מתפעל ממושכות מפרחים יפים שראה, וגער בתלמידו שלא התפעל מהם (ספר 'להאיר' לרבי יחיאל צוקר, וכן בספר החדש לתולדות הגרש"ר שי"ל לאחרונה).
אמר מרן הגר"מ פינשטיין זצוק"ל: "אשה חייבת לומר בבוקר פסוקי דזמרה, אף יותר מהחובה לקרוא קריאת שמע, מפני שבחיוב להתבונן בגדלות ד', אשה חייבת יותר ממצוות עשה שהזמן גרמא".
רשכבה"ג מרן הגרא"מ ש"ך זצוק"ל עיין בקביעות בספר הברית, בו נכתבו נפלאות הבריאה וחכמת הטבע. ספר נפלא זה היה לפני רבים מרבותינו. כידוע, שמרן הגרא"מ שך זצוק"ל היה מרבה לדבר שוב ושוב בשיחותיו על נפלאות הבריאה, ועל הצורך להביט בגוף האדם ולראות ש"מבשרי אחזה אלו-ק", והיה אומר מרן זי"ע: "תדעו לכם, אני חושב על הדברים הללו יומם ולילה". ובפרט נהג להביא מדברי הרמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ב ה"ב: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול". ושאלתי את רשכבה"ג מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א (באמצעות נכדו חביבו הרה"ג רבי יעקב קניבסקי) האם כדאי ללמוד ב"ספר הברית" את חכמת הטבע. השיב מרן שליט"א: "זה ספר חשוב. אבא היה קורא בזה וגם אני הייתי קורא בזה", עכ"ד.
סח רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זיע"א: "כשמשבח את ד' מתוך מחשבה ועמקות מביא השבח להכרה עמוקה יותר בגדלות ד' וככל שהכרתו בגדלות הבורא מתעצמת, הפועל יוצא מזה – שמשעבד ומכניס עצמו יותר לעבודת בוראו, וממילא יגיע יותר להידבק בו".
■ ■ ■
אם נקרא קצת בספרים הקדושים, בחז"ל, בקדמונים ובספרי המוסר, נראה כמה השקיעו גדולי האומה היהודית בנושא ההתבוננות בנפלאות ד', וכיצד הידיעה וההתבוננות במעשי ד' המופלאים בבריאה, הביאתם להתעלות בידיעת אהבת ויראת ד' ית"ש. חז"ל והקדמונים רוממו לאין שיעור את ההתעסקות בנפלאות הבורא וכתבו כי ההתבוננות, ידיעה והשבה ללב, של נושאים אלו, יכולה להרים אותנו למעלה מעל הקרקע, לקרב אותנו יותר ויותר לעבודת ד', לאהבת התורה ועומק לימודה וסודותיה, להתפלל בכוונת הלב וברגשי קודש ולהתחבר יותר, באופן עמוק ומשמעותי, לקיום כל תרי"ג המצוות, ענפיהם ופארותיהם. אנו רואים מדברי הקדמונים שכל עלייתם של הנביאים והקדמונים הייתה כי הם לא התייחסו לבריאה כסיפור היסטורי, שפעם ד' ברא את העולם, אלא כדברי הגר"א, הכותב (בפרוש לספר איוב), שהקב"ה נותן כוח וגבורה בשמש ובמאורות, כל יום ויום, עד חצות היום. זהו דבר עכשווי שקורה כעת, שאנרגיה עצומה ואדירה מגיעה ממנו יתברך עכשיו, בכל נקודה בחלל. וכשמרגישים את כוחו הפעיל של הבורא בגופנו, בסביבתנו, בעולמנו, אזי כל עבודת ד' היא מול א-לוקים חיים, עבודה טריה, מלאת חיות.
– – – אז פשוט נפקח עינים כל בוקר, נסתכל על הבריאה הציורית הפרוסה מולנו, וניגש לתפילת שחרית עם הסתכלות עמוקה הרבה יותר, למי אנחנו הולכים כעת להתפלל, לפני מי אנחנו עומדים כעת…
(נקודה למחשבה | הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א)