הרב צבי ויינברג שליט"א
"הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל" (בראשית כ"ז, ל"ט)
וכתב רש"י: "ומשמני הארץ זו איטליא של יון".
ידוע ומפורסם שישנם חלק גדול מאחב"י המדקדקים להשתמש עבור קיום המצוה באתרוג הבא מיאנאווא. יאנאווא היא עיר גינואה בארץ איטליה הדרומית, ששם היה המרכז המסחרי של אתרוגי איטליה. האתרוגים גדלו למעשה בחבל השמן שבארץ איטליה באיזור קאלאבריה הקרוב לגינואה, אך המסחר היה בעיר המחוז גינואה היא יאנאווא, ועל שם כך נקראו אתרוגים אלו בשם זה.
בס' כשרות ארבעת המינים (לרבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א עמ' קע"ט) מביא שבהוספות לשו"ע הרב (עמוד ע"ב בהערה) מובא שקבלה מבעל התניא והשו"ע הרב, להדר אחר אתרוגי קלאבריה יאנעווע מטעם הידוע לו, ואמר שכאשר אמר הקב"ה למשה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'", הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מקאלבריה.
והעיר שהרי איטליה נעשתה רק בימי שלמה כמבואר בסנהדרין (כא:), שכשנשא שלמה את בת פרעה, גבריאל נעץ קנה בים ועליו נבנתה איטליא של יון, וראה גם רש"י בראשית בברכת עשיו, ומשמני הארץ זו איטליא של יון, שהוצרך רש"י לפרש כן שהואיל ויצחק כבר נתן ליעקב משמני הארץ, הוצרך לתת לעשיו מקום חדש שטרם נוצר אז, וזו איטליא של יון, וצ"ע.
ומלבד זה לא ברור כלל אם קיימו במדבר את מצות ארבעת המינים, שמלשון הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פרק מ"ג) משמע שציווי ארבעת המינים נוהג רק לאחר הכניסה לארץ, וכן ציין בציץ אליעזר (ח"ז) בשם הצדה לדרך (מאמר ד' כלל ו' פ"א), וכן מבואר באברבנאל עה"ת פרשת אמור, בענין ערבות שלא היו במצרים, וכל שכן במדבר שלא היו נחלי מים עיינות ותהומות, לכך צווה שכשיבואו אל ארץ נחלי מים ישמחו בערבותיה. (וראה בנטעי גבריאל הל' ארבעת המינים עמ' שפג שהאריך ליישב הערה זו).
(קב ונקי)