יום רביעי ז' תמוז תשע"ח
האופנים המותרים בטלטול 'מוקצה'
מותר ל'הטמין' סיר ובו תבשילי השבת בתוך 'מוקצה'; והגם שבשעה שיוציא את הסיר יטולטל המוקצה – הרי זה 'טלטול מן הצד', המותר. אולם, יש להשאיר את מקצת הסיר מגולה, כדי שלא יצטרך לטלטל את המוקצה בשעת הוצאת הסיר. ואם לא הותיר את מקצתו מגולה – יכול לתחוב דבר מה לתוך ההטמנה על מנת לנער את המכסה של הסיר באופן שהמוקצה יפול מעליו, כיון שגם זה הוא טלטול מן הצד. וכן, אם הדבר אפשרי, יכול לנער את המוקצה מהסיר על ידי נפיחה בפיו, כיון שטלטול זה הוא 'כלאחר יד', ומותר. [שו"ע רנט, א, משנ"ב ד ו־ח; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
ה'מטמין' סיר בתוך 'מוקצה' – מדוע אין הסיר נחשב כבסיס של המוקצה?
ה'מטמין' סיר ב'מוקצה', כנ"ל - אין הסיר נחשב כ'בסיס' למוקצה, כיון שאין הסיר משמש את המוקצה, אלא להיפך – המוקצה משמש את הסיר בשמירת חוּמוֹ. וכמו כן, יש אומרים שאם אין דעתו שישאר המוקצה על הבסיס למשך כל השבת – אין איסור בסיס, ובנדוננו הרי בדעתו להוציא את הסיר מההטמנה במהלך השבת, ונמצא שלא היתה דעתו שהמוקצה ישאר על הבסיס למשך כל השבת. ואם חלק מהמוקצה נותר על הסיר לאחר שהוציאו, ינער את הסיר כדי להפילו. [שו"ע רנט, א, ומשנ"ב ט; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
'מוקצה' בחפצים העומדים למכירה
כלים או חפצים שאינם מיועדים לשימוש המותר בשבת, ובני אדם מקפידים שלא להשתמש בהם לשימוש כלשהו מלבד השימוש שלו הם מיועדים, וזהירים בהם שלא יינזקו, הרי הם 'מוקצה מחמת חסרון כיס', כלומר, האדם מקצה אותם בדעתו מלהשתמש בהם לשימוש כלשהו בשבת, מחמת חששוֹ להפסד כספי בהִנזק החפץ. וכלים העומדים למכירה, אף אם הם מיועדים לשימוש של היתר – אם בעל החנות מקפיד שלא להשתמש בהם מחשש שייפגמו, הרי הם מוקצה מחמת חסרון כיס. [ביאורים ומוספים דרשו רנט, 3]